פוסט טראומה מאוחרת – מתי היא קורית?

מאז תחילתה של המלחמה הנכחית, לוחמים רבים או משתתפים בפסטיבל הנובה חוו את התחושה שחזרו הביתה ולכאורה הכל היה בסדר מבחינה נפשית, אך רק אחרי מספר חודשים או שנים שמו לב לכך שהאירוע הותיר אצלם פוסט טראומה מאוחרת, שהתעוררה רק מאוחר יותר. בשדה הקרב, אנו חווים אירועים קשים לעיכול וכאלה שלא תמיד המוח מצליח לעבד באותו הרגע. לעתים תחושות הלחץ, הפחד והחרדה או אירועים קיצוניים שקורים כמו מוות של חבר קרוב, הלם מראיית מראות קשים ועוד דוגמאות נוספות כולן חלק מדברים שיכולים להותיר משקעים שנשארים עם האדם גם בעתיד. אז מתי פוסט טראומה יכולה להתעורר מאוחר מבדרך כלל ומהן דרכי הטיפול?

מהי פוסט טראומה מאוחרת?

הופעת פוסט טראומה מאוחרת (PTSD) מתייחסת למקרים שבהם תסמינים של PTSD מופיעים לפחות שישה חודשים לאחר אירוע טראומטי. בדרך כלל, עיכוב זה נע בין חודשיים למספר שנים לפני שההפרעה מתבטאת במלואה. צריך להגיד, שזה נדיר שאנשים מפגינים תגובות פוסט טראומטיות מאוחרות ללא תסמינים קודמים. בדרך כלל, מה שנצפה כהתפרצות מאוחרת הוא למעשה החמרה או הופעה מחדש של תסמינים מוקדמים יותר. סוג זה של PTSD מאובחן לעתים קרובות בקרב מבוגרים, מה שמרמז על כך שאירועים טראומטיים ממוקדמים יותר בחיים יכולים לעורר תסמיני PTSD מאוחר יותר. עם זאת, זה לא בלעדי לקבוצת גיל זו ויכול להשפיע גם על אחרים.

למה זה קורה?

הופעת תסמיני PTSD יכולה להתעכב ולא להופיע ישר מכמה סיבות. תיאוריה אחת מציעה שאנשים מסוימים עשויים להיות בעלי חוסן חזק יותר, או מנגנוני התמודדות חזקים יותר המסווים או שולטים בתסמינים. עם הזמן, מנגנונים אלו יכולים להיות פחות יעילים עקב גורמי לחץ שונים או שינויים בנסיבות החיים, כגון הזדקנות, בעיות בריאותיות או מתח נפשי נוסף. זה יכול לגרום לתסמינים שדוכאו בעבר או מינימליים להתגבר ולהיות ברורים יותר.

במקרים אחרים, משהו עלול לעורר מחדש את הזיכרון של הטראומה המקורית, כגון יום השנה לאירוע (למשל יום הזיכרון), סיקור תקשורתי של אירועים דומים, או מפגש עם מצבים הדומים או מזכירים לאדם את הטראומה. זה יכול להוביל להפעלה מחדש של תסמיני PTSD שאולי היו קלים או בלתי מורגשים בתחילה.

מחקרים מראים גם שמבוגרים מבוגרים עלולים לחוות הופעה מאוחרת של תסמיני PTSD עקב שינויים הקשורים לגיל במבנה ותפקוד המוח, כמו גם שינויים חברתיים וסביבתיים הקשורים להזדקנות. לדוגמא, פרישה יכולה להוביל ליותר זמן להרהור על חוויות העבר, או להפחתה ברשתות התמיכה החברתיות, מה שעלול להחמיר את תחושות הבידוד והלחץ.

ההבנה שפוסט טראומה יכולה להתעורר גם מאוחר יותר במהלך החיים, היא חשובה לצורך מתן תמיכה וטיפול מתאימים, שכן היא מדגישה את הצורך במודעות מתמשכת ורגישות להשפעות של טראומות עבר, ללא קשר לכמה זמן עבר מהאירוע – ולחלוטין אין סיבה להתבייש בכך או להסתיר את הטראומה. להיפך.

מה משפיע על הסיכוי לפתח פוסט טראומה?

הסבירות לפתח הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) מושפעת ממספר גורמים. סוגים מסוימים של טראומה, במיוחד חוויות אישיות ופולשניות כמו תקיפה מינית, טומנים בחובם סיכון גבוה יותר להוביל ל-PTSD בהשוואה לאירועים לא אישיים יותר כמו תאונות או אסונות טבע. אופי הטראומה, לרבות יכולת הניבוי שלה ושליטתה על ידי הפרט, משפיעים באופן משמעותי על השפעתה. לדוגמה, אירועים בלתי צפויים או בלתי נשלטים נוטים להיות טראומטיים יותר.

למרות שגברים בדרך כלל חווים אירועים טראומטיים ומסכנים חיים יותר, נשים נוטות יותר לפתח PTSD, פוטנציאלית בגלל הבדלים בסוגי הטראומה שהם נתקלים בהם, כמו אלימות מינית. אגב, אולי לא ידעתם אבל אחד הגורמים המשפיעים ביותר על מידת התפתחות הטראומה הוא דווקא נוכחות של תמיכה חברתית מאדם אחר וגמישות פסיכולוגית של האדם עצמו לכניסה לטיפול.

הרעיון של חוסר התאמה מוחלט בין ציפיותיו של הפרט לבין האירוע הטראומטי, משחק גם הוא תפקיד מכריע. בשביל אדם אחד, תוצאה מסוימת יכולה להיות מזעזעת מאוד ובלתי צפויה (הוא לא יכל אפילו לדמיין תוצאה כזו בחלומות “הכי שחורים” שלו), בעוד שאדם אחר היה מודע יותר להשלכות שעשויות לבוא עם האירוע ולתרום באופן משמעותי להתפתחות PTSD. הפער הזה מדגיש את האופי האינטנסיבי ולעיתים בלתי צפוי של חוויות טראומטיות ואת ההשפעות הפסיכולוגיות העמוקות שלהן.

למה פוסט טראומה מתעוררת דווקא בשלבים המאוחרים?

לחץ פוסט טראומטי יכול להתבטא בשלבים מאוחרים יותר של החיים, במיוחד בקרב אנשים שהפגינו תסמינים בהתחלה בעקבות אירוע טראומטי, אם כי לא בהיקף של אבחנה מלאה של PTSD. נוכחותם של גורמי לחץ נוספים או אירועים טראומטיים הבאים יכולים להגביר את הסבירות לפתח PTSD מכיוון שאלמנטים אלה יכולים להפעיל מחדש טראומות מהעבר. תופעה זו, המכונה טראומה מצטברת, עלולה להציף את מנגנוני ההתמודדות של האדם, ולהחמיר את כל התסמינים הסמויים. עדויות היסטוריות, כמו מחקרים על חיילי מלחמת העולם השנייה, תומכות בכך, ומראות ששינויים משמעותיים בחיים כמו אובדן עבודה או מוות של בן משפחה קרוב יכולים לעורר תגובות פוסט טראומטיות קשות שנים לאחר הטראומה הראשונית.

מהם הגורמים לפוסט טראומה?

הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) היא מצב בריאותי נפשי המופעל על ידי חוויה או עדות לאירוע טראומטי חמור. הנה כמה גורמים מרכזיים שיכולים להוביל להתפתחות של מצב כמו פוסט טראומה, ובפרט פוסט טראומה מאוחרת:

חשיפה לאירועים טראומטיים: הגורם הבסיסי ל-PTSD הוא חווית או עדות לאירועים טראומטיים כגון תאונות, אסונות טבע, אלימות או אובדן אישי חמור.

חוסר התערבות רפואית מיידית: אנשים שלא מקבלים תמיכה רפואית או פסיכולוגית בזמן הולם בסמוך לחוויה הטראומתית, עלולים לחוות סיכון מוגבר לפיתוח של PTSD.

תסמינים תת-קליניים: תסמינים מוקדמים שאולי עדיין לא עומדים בקריטריונים המלאים של PTSD אמנם, אך משמעותיים מספיק כדי להשפיע על התפקוד היומיומי יכולים להסלים אם לא מטפלים בהם.

אסטרטגיות התמודדות לא נאותות: הסתמכות על מנגנוני התמודדות לא בריאים, כמו הימנעות, דיכוי רגשות או במקרים חמורים יותר – שימוש בסמים, כל אלו עלולים להחמיר את הסימפטומים לאורך זמן במקום תהליך ריפוי אמיתי הנדרש לצורך הפחתה של הסימפטומים.

היעדר אבחון מקצועי: ללא אבחנה רשמית, רבים עשויים שלא לבקש עזרה או לקבל את הטיפולים שיכולים להקל על תסמיני PTSD, מה שעלול להוביל להחמרה במצב.

דרכי הטיפול

דרכים בהן אחרים יכולים לסייע לפוסט טראומתיים

רוצים לסייע למישהו קרוב אליכם הסובל מפוסט טראומה? תוכלו להשתמש באסטרטגיות שונות המשפרות את אופן או זמן ההחלמה שלו, ובכל מקרה – כמעט תמיד תגרמו לו/ה להרגיש טוב יותר וזה תמיד מבורך. 

מבחינה חברתית, טוב לדעת שזה מועיל לעודד את האדם הסובל מ-PTSD להיכנס לקבוצת תמיכה – שם ניתן לפרוק את התחושות הקשות ולזה יש משמעות פסיכולוגית מרפאת. עיסוק בפעילויות מהנות, כגון תחביבים ואינטראקציות חברתיות, יכול גם לספק את הצורך באופן משמעותי. עם זאת, הסובלים מפוסט טראומה לא פעם מדווחים שכבר הפסיקו להנות מפעילויות אלה, ולכן נדרש עידוד חיצוני שיעזור להם להשתקם מכך.

בנוסף, אחד הטיפים החשובים הוא הקשבה – להקשבה יש תפקיד קריטי; חשוב לשמוע אותם ללא שיפוטיות או דחף להציע עצות, במיוחד כאשר הם דנים בחוויות מאתגרות. 

אמון וביטחון – חשוב לבסס איתם תחושה של אמון וביטחון, זו התחושה שהם יכולים לספר לכם הכל מבלי שתשפטו אותם. טראומה עלולה להטות את תפיסתו של אדם את העולם כלא בטוח. על ידי דיון בתוכניות עתידיות והדגשת החוזקות שלהן, תוכלו לעזור להם להחזיר את הביטחון ואת תחושת היציבות. שגרה קבועה, משפרת עוד יותר את תחושת הביטחון הזו.

בכלל, חשוב לומר עבור כל מי שמעוניין לסייע לפוסט טראומתיים – לעודד אותם ללכת לטיפול מקצועי. זאת כיוון שתמיכה במישהו עם PTSD יכולה להיות מתישה לאורך זמן – וחשוב שיהיה אדם מקצועי שידע להיות שם כדי לא לאבד את אפקטיביות הטיפול.

סובלים מפוסט טראומה? הנה דרכים שבהן תוכלו לסייע לעצמכם:

ניתן לטפל בהפרעת דחק פוסט-טראומתית (PTSD) דרך מספר גישות, כאשר לרוב הטיפול הכי אפקטיבי יבוצע באמצעות הדרכה מקצועית מאנשי מקצוע מתאימים:

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT): עוזר למטופלים לזהות ולשנות דפוסי חשיבה והתנהגויות שליליות הקשורות לטראומה.

עיבוד תנועות עיניים (EMDR): היזכרות בזיכרונות הקשים תוך ביצוע תנועות עיניים ספציפיות, הידועות כמסייעות בהפחתה של ההשפעה הרגשית של זיכרונות אלו.

טיפול בחשיפה ממושכת (PE): מעודד אנשים להתמודד בהדרגה עם הזיכרונות, הרגשות והמצבים הקשורים לטראומה כדי להפחית את כוחם.

טיפול בעיבוד קוגניטיבי (CPT): עוזר למטופלים ללמוד כיצד לאתגר ולשנות אמונות לא בריאות הקשורות לטראומה.

טיפול קבוצתי: מציע פלטפורמה לחלוק חוויות ולקבל תמיכה מאחרים המתמודדים עם בעיות דומות.

טיפול תרופתי: תרופות נוגדות דיכאון ותרופות אחרות יכולות לסייע בניהול תסמינים של דיכאון, חרדה והפרעות שינה הקשורות ל-PTSD.

שוב, חשוב לומר לאנשים עם תסמיני PTSD שחשוב לפנות לעזרה מקצועית, טיפול הוא לא בושה אלא הדרך לחיים שלווים ורגועים.