חיילים ומילואימניקים רבים שנכחו במלחמה הנכחית או הקודמות לה, חוו אירועים קשים וטראומתיים מה שגרם לחלקם לאבדן חלק מהזיכרון של אותו אירוע טראומתי. לעתים הדבר גרם להם לאבד פרטים מהותיים בדרך מה שהיה קל לשים לב אליו, ולעתים זה התגלה כאשר נשאלו על ידי הקרובים אליהם מה בעצם הם חוו שם – אך לא ידעו לענות במפורש. חשוב להבין שאבדן זיכרון היא תופעה פסיכולוגית מוכרת יחסית, ואין מה להיבהל ממנה. עם זאת, היא עשויה להצביע על התפתחות של תהליכי עיבוד פסיכולוגיים גדולים יותר במוח של אותו אירוע; לכן חשוב להכיר בה, ולבצע את האבחון המתאים.
אז האם אבדן זיכרון מעיד על התפתחות של פוסט טראומה מורכבת? ומה הקשר בין פוסט טראומה לבין אבדן זיכרון של האירוע הטראומתי? על שאלות אלה ועוד – נענה במאמר הבא.
אבדן זיכרון עקב טראומה – מה הקשר ביניהם?
אבדן זיכרון ב-PTSD הוא בעיקרו תוצאה של מנגנוני ההגנה במוח. לאחר אירוע טראומטי, אנשים עשויים לדכא זיכרונות או להימנע מלחשוב על האירוע כדי להגן על עצמם מפני רגשות פלאשבקים או רגשות כואבים. דיכוי זה, עלול להוביל לקשיים בזיכרון הפרטים של הטראומה, וכתוצאה מכך לשכחה של פרטים חשובים או סתמיים מתוך האירוע. חסימת זיכרון זו, לא פעם מהווה את הדרך של המוח להגן על הפרט מפני המצוקה הפסיכולוגית הקשורה לטראומה.
בתהליך זה, המוח מסנן באופן סלקטיבי זכרונות כואבים, ומדחיק מחשבות שעלולות לעורר מתח או תגובות רגשיות. כתוצאה מכך, אנשים עם PTSD עשויים למצוא פערים בזיכרונותיהם לגבי האירוע הספציפי או אירועים הקשורים אליהם. הם עשויים גם להיאבק לעסוק בשיחות או במצבים שיכולים להזכיר להם את הטראומה, מה שמוביל להתנהגויות מסוג “הימנעות”.
דיכוי זיכרון כזה יכול להזיק מכיוון שהוא מונע מהפרט לעבד ולשלב את החוויה הטראומטית במלואה. למרות שהיא משמשת כאסטרטגיית התמודדות קצרת טווח, בטווח הארוך, היא יכולה להשפיע על ריפוי רגשי ולתרום להתמדה של תסמיני PTSD. הסיבה לכך, היא שהטראומה הבלתי פתורה נשארת בתת המודע, וגורמת למצוקה מתמשכת למרות היעדר זיכרון מודע שלם של האירוע.
האם אבדן זיכרון מעיד על כך שהתפתחה טראומה מורכבת?
אבדן זיכרון הוא אחד מהתסמינים, אך לא התסמין היחיד לכך שהתפתחה טראומה מורכבת.
אך ראשית, בואו נבין מהי בכלל טראומה מורכבת?
טראומה מורכבת מתייחסת לטראומה שחוזרת על עצמה, והולכת ונעשית חמורה יותר עם הזמן. זה יכול להתרחש במסגרות של אלימות מתמשכת במשפחה, במהלך סכסוכים ממושכים כמו מלחמה, או בתרחישים קיצוניים כמו רעידות אדמה או אסונות. בניגוד לטראומה העוקבת אחר אירוע בודד, טראומה מורכבת מורכבת מאירועים טראומטיים מרובים דומים הנבנים זה על זה לאורך זמן.
אנשים הסובלים מטראומה מורכבת מראים לעתים קרובות שינויים אישיותיים עמוקים. הם עלולים להפגין התנהגויות שמעמידות אותם בסיכון, להתקשות לשלוט בדחפים וברגשות שלהם, והם בדרך כלל יגלו שזה גם מאתגר לעמוד בתכניות הטיפול.
ההבדל העיקרי בין טראומה לטראומה מורכבת, טמון באופי ובתדירות של האירועים הטראומטיים. טראומה נובעת בדרך כלל מאירוע בודד ומבודד, כמו תאונת דרכים או אסון טבע. טראומה מורכבת, לעומת זאת, נובעת מחשיפה חוזרת וממושכת למצבים מלחיצים ביותר, כגון התעללות מתמשכת, לוחמה ממושכת או חיים באזור עימות. לטראומה החוזרת הזו יכולה להיות השפעה עמוקה ומתמשכת יותר על בריאותו הנפשית והתפקוד הכללי של הפרט.
מה ההבדל בין טראומה לטראומה מורכבת?
טראומה וטראומה מורכבת נבדלות באופן משמעותי במקורותיהן ובהשפעותיהן:
טראומה
דוגמה: דמיינו אדם ששורד תאונת דרכים קשה. אירוע טראומטי זה הוא אירוע בודד, ולמרות שהוא עלול להוביל להפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) ולדרוש טיפול כדי להתגבר עליו, הוא מבודד בזמן.
השפעה: האדם עלול לחוות פלאשבקים, חרדה ופחד הקשורים לנהיגה או נסיעה במכוניות. עם זאת, עם טיפול מתאים, כגון ייעוץ ותרופות, הם עשויים להחלים ללא פגיעה ארוכת טווח בבריאותם הנפשית הכללית.
טראומה מורכבת
דוגמה: חשבו על ילד שגדל במשק בית עם הורה מתעלל. ההתעללות היא מתמשכת, ועלולה להיות כרוכה בפגיעה פיזית, רגשית ונפשית לאורך שנים רבות.
דוגמה נוספת: חייל המוצב באזור מלחמה לסיורים מרובים בתפקיד עלול לחוות פעולות לחימה רבות ולחזות באובדן של חברים לעתים קרובות.
השפעה: בשני המקרים, הטראומה חוזרת ונבנית על עצמה, מה שעלול להוביל להפרעת דחק פוסט טראומטית מורכבת (C-PTSD). אנשים עם C-PTSD עשויים להפגין תסמינים מתפשטים וחמורים יותר כגון קשיים בוויסות רגשי, תחושות של חוסר תקווה, תחושת איום מתמשכת וחוסר אמון עמוק באחרים. ההחלמה שלהם יכולה להיות מאתגרת יותר ודורשת התערבות טיפולית מסוג אינטנסיבי יותר.
כיצד להתמודד עם פוסט טראומה?
התמודדות עם פוסט טראומה כרוכה בזיהוי שינויים בהתנהגות, כמו הימנעות מפעילויות שבעבר היו מהנות, חוויית אי נוחות, פחד או קושי במצבים מסוימים או בסביבת אנשים מסוימים. אלה עשויים להיות סימנים לתגובה טראומטית. אם טראומה משפיעה על הרווחה הנפשית שלכם ומפחיתה את איכות החיים, חשוב לחפש תמיכה הן מקשרים אישיים כמו משפחה, חברים וקהילה, והן מאנשי מקצוע שהוכשרו לסייע בטראומה, כגון פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים ופסיכיאטרים. יש גם מטפלים אלטרנטיביים, מאמנים, מנטורים ואנשי דת זמינים לסיוע. בנושא פציעות פיזיות הקשורות לטראומה, יש לפנות לקבלת טיפול רפואי במרפאה או בחדר מיון.
