איך פוסטראומה נראית? היא לא נראית לעין, זו נכות שקופה. לא רואים את הנשמה כשהיא מדממת ואת הנפש כשהיא בוכה בלילות. אצל כל אחד זה מורכב אחרת.
יש את הטראומה, הפוסט טראומה והפוסט טראומה המורכבת. כולן מורכבות מכאב אגור במאגר הנפש.
ובכל זאת, איך מזהים פוסט טראומה ומה התסמינים?
1. ערות בלילה – הלומי הקרב ופוסטראומתים זקוקים לשקט מהסביבה כדי להתמודד עם הנפש. בד״כ זה פוגש אותנו בלילות שם עולות עולות בנו מנגינות. חוסר שינה מוביל להתקפים ולתגובתיות יתר.
2. רגישות לרעש – דמיינו קופת שימורים שנפלה בטעות בסופר אצל הלום קרב זה פגז בסג׳עייה. הרגישות לרעשים מתבטאת לא רק בזיקוקים ובנפצים, רעש של הרבה אנשים בארוחה משפחתית, רעש במקומות ציבוריים, אלו מעוררים טריגרים.
3. עוררות יתר – כל דבר קטן שמזכיר במישרין ובעקיפין את הטראומה מעורר תגובת דחק בלתי נשלטת מה שאנו מכירים כהתקפי זעם. ניתן למזער אותם משמעותית עם מודעות, חמלה והכלה מהמעטפת הקרובה ומהציבור.
4. נתקים דיסאסוצייטיבים – ככה פתאום באמצע יום עבודה, משהו יכול לטרגר והתגובה הטבעית היא שהמח מתנתק ועובר לתדר אחר, הגוף נוכח אך הנפש במקום אחר.
5. מבט – ראי נפשי. במבט אפשר לזהות אדם בטראומה. חדי אבחנה ואנשים רגישים ידעו לזהות על הבן שחזר מהקרב לשבת -שהמבט אינו כשהיה. או אז חשוב לשים לב ולעטוף בהמון אהבה והבנה.
6. העדר הכרה מהמערכת מסלים את הטראומה – התחושה שלא מאמינים לך היא מחולל ראשי בהסלמת המחלה. ברגע שניתנת הכרה מביטוח לאומי או אגף השיקום במשהב״ט ישנה רגיעה משמעותית ואפשר להתחיל לטפל בשורש הבעיה. הבעיה הגדולה שמרבית הנשאים לא יודעים שהם נשאים, וגם אם הם יודעים הבושה המיותרת מציפה אותם.
7. זיעה קרה – כשנפש במצוקה היא מגיבה פיזית, לפני התקף זעם ניתן לראות את המצוקה בין בזיעה קרה, ובין בתזוזתיות ואי שקט.
8. ויסות רגשי – הפערים בין הנפש של אז והיום עם הנכות פוגעים ביכולת הויסות הרגשי ופוגעים באיכות החיים בדברים הכי קטנים. למשל רגישות לריחות שמזכירים קרבות או את הקרוב משפחה שאנס, אלו יכולים ברגע לשתק את הנפש.
9. דריכות – מבחינת הנשאים כל רגע הוא זירת קרב והאויב ממש בדלת. מאוד קשה לחיות תחת דריכות ולכן רף הגירוי של המח מאוד גבוה וההשלכות יכולות לפעול על כל הסביבה.
10. המנעות – התבודדות. מחשש שהסביבה תפגוש בסימפטומים ותפעיל טריגרים בלתי נשלטים הדרך של הנשא לשלוט בסיטואציה היא להמנע מהם ובכך נגזרת על הנשאים בדידות נוראית שפוגעת גם ביכולות התפקודיות.
למרות שזו נכות שקופה יש לה אלמנטים פיזים מרבית הנשאים מוכרים במרפאות לכאבי ראש ולמחלות עור כמו ויטליגו ואסטמה של העור שפורצות בתקופת לחץ נפשי ומתח שיא. לא יספרו לכם שיש קשר אבל יש קשר ישיר בין גוף לנפש.
מה אפשר לעשות כדי לעזור?
1. לעטוף ולחבק את החיילים/ות כשהם חוזרים הביתה. לשאול בעדינות אם יש משהו שאפשר להקל בו על החזרה הביתה. לעקוב אחר התסמינים ואם אתם מזהים אותם, תנסו בעדינות לברר מולם ולהציע עזרה.
2. לכבד נכים בתורים שיש להם פטור מתור או תו נכה והם לא נראים לכם נכים. תכבדו אותם ואל תשפטו אותם.
3. תנסו פחות להרעיש, יש עשרות אלפי אנשים בטראומה שרגישים לרעש מכל סוג שהוא.
4. אם אתם מזהים התקף זעם, תחבקו למרות שזה קשה מאוד. תכילו, אבל אל תתרחקו. לעולם אל תזמינו משטרה.
5. לפקידות הציבורית- הם מתים מבירוקרטיות! אין להם יכולת להתמודד עם זה לבד.
6. טיפול נפשי ומסווג, הלומי קרב לא ידברו עם כל מטפל וכך גם נפגעי טראומה, כדי לרכוש את אמונם הם צריכים לדעת שהכל נשאר בחדר ולא מתועד כך שכל פקיד יכול לגשת לנתונים.
7. למעסיקים – תקבלו אותם למקומות עבודה השיקום הוא בעשיה. הביטחון העצמי מתחזק והערך העצמי עולה עם המשכורת החודשית. היו רגישים לעובדים שלכם ותכילו.
8. תתקשרו לשאול לשלומם אך אל תשאלו אף פעם מה קרה לך. תשאירו את זה למטפלים הם יודעים איך לגשת לזה בזמן המתאים.
9. להמנע מלהזכיר להם דברים הקשורים לטראומה זה מציף רגשית .
10. אל תבודדו אותם מהמשפחות, מהיחידה, מהקהילה. השייכות נחוצה להם להבין שהם לא לבד. תזמינו אותם לארוחות, למפגשי גיבוש, לקחת חלק בקהילה.
מודעות, אחריות וערבות הדדית יכולים להציל את החברה הישראלית מפני המגיפה המתפתחת בקצב מהיר.
