פסטיבל הנובה ומלחמת חרבות ברזל, הם ללא ספק אירועים מטלטלים שהשאירו חותם נפשי עמוק בקרב רבים מן משתתפי הפסטיבל והלוחמים שנלחמו ועדיין נלחמים. אם חזרתם מהפסטיבל או מהמלחמה, והנכם מתקשים לחזור לשגרה, סובלים מסיוטים והצפות זיכרונות, רגישות יתר או תחושת ניתוק – ישנה סבירות שפיתחתם פוסט טראומה.
במדריך שלהלן, נסייע לכם למצוא מידע חיוני שבאמצעותו תוכלו לזהות את תסמיני המצב, כיצד ניתן להקל על הסבל באופן ומהן האפשרויות הטיפוליות העומדות לרשותכם. הבנת המצב, כמו גם גיבוש תוכנית טיפולית הולמת יסייעו לשיקום והחלמה בהקדם האפשרי, על מנת שתוכלו לשוב וליהנות מחייכם. מובן כי לאחר חוויה טראומטית קשה כמו הפסטיבל או המלחמה, קשה מאוד לשוב לתפקד כרגיל. אך בעזרת המידע והכלים שנסקור כאן תוכלו לזהות את התסמינים של פוסט טראומה אצלכם, ולמצוא דרכי התמודדות יעילות כדי להקל על הסבל ולחזור במהרה לשגרת חיים תקינה.
פוסט טראומטיים – מה הם חשים?
אנשים הסובלים מפוסט טראומה חווים שינוי דרמטי בתחושותיהם ובאישיותם לאחר האירוע הטראומטי. הם מתארים תחושת “לפני ואחרי” – חיים שמחים ומאוזנים שהפכו בבת אחת לקודרים ורוויי חרדה. רבים מהם מדווחים על תחושה מוחלטת של איבוד שלווה. הם הופכים רגישים ביותר לרעשים וקופצים מכל גירוי קל. בנוסף הם חשים כעס עז והתפרצויות זעם בלתי נשלטות, כתוצאה מכך נפגעים קשרים בין-אישיים והם נוטים להסתגרות וניתוק חברתי.
פוסט טראומה משפיעה על כל תחומי החיים של הסובלים ממנה – בעבודה הם מתקשים להחזיק מעמד, בחיים החברתיים הם נמנעים מקשרים ואף במערכות היחסים האינטימיות ביותר שלהם חלה הרעה משמעותית. גם בני המשפחה הקרובים ביותר מתקשים להתמודד עם השינוי הקיצוני באישיות.
פוסט טראומה – מהם אחוזי השכיחות?
מחקרים מראים כי כ-6 עד 8 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית בעולם יסבלו במהלך חייהם מהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). אולם, בקרב אוכלוסיות שנחשפו ישירות לטראומה כגון חיילים, כוחות הצלה ושיטור, האחוזים הרבה יותר גבוהים ויכולים להגיע ללמעלה מ-25%.
בישראל, בעקבות המציאות הביטחונית המורכבת, ניתן להניח כי אחוזי הפוסט טראומה גבוהים אף יותר. מבצעים צבאיים, התקפות טרור אכזריות על אזרחים, ירי רקטות, פיגועי התאבדות ואיומים מתמשכים הפכו לחלק בלתי נפרד משגרת החיים בישראל. מצב זה חושף את האוכלוסייה לטראומות נפשיות רבות.
גם לאחר שהסתיימה החשיפה הישירה לאירוע הטראומטי, פוסט טראומה יכולה להופיע ולעלות בעוצמה גם כעבור חודשים או אפילו שנים.
איך לזהות פוסט טראומה לאחר פסטיבל הנובה או מלחמה?
אם את/ה חושדים שאתם פוסט טראומטיים לאור חזרה מפסטיבל הנובה או ממלחמת חרבות ברזל, תוכלו לאבחן זאת על ידי התייחסות והבנה של התסמינים השונים המופיעים אצלכם. אלו הם התסמינים הבולטים ביותר של פוסט טראומה:
- פחד וחרדה מתמשכים – אנשים עם פוסט טראומה חשים כי העולם הפך בבת אחת למקום מאיים ומסוכן. הם חווים פחדים עזים ותחושות חרדה קשות במצבים מסוימים המזכירים להם את האירוע – כמו מקומות, ריחות או צלילים הקשורים לרגע הטראומה. בחלק מן המקרים הפחד צץ ללא הסבר ברור. זוהי תגובה טבעית למצבי סכנה, אך כאשר יש פוסט טראומה, היא נמשכת חודשים ושנים היא פוגעת בתפקוד היומיומי. הפחדים הללו גורמים לקושי רב בתפקוד הבסיסי, ומובילים במקרים רבים לדיכאון ותחושת ייאוש.
- זיכרונות וסיוטים על האירוע הטראומטי – הלוקים בפוסט טראומה חווים שוב ושוב את האירוע הטראומטי – במחשבות בלתי רצוניות, בהזיות ואף בסיוטים בלילה, כאילו הם חיים מחדש את הטראומה. זיכרונות אלה פולשים אל חייהם ומונעים מהם להשתחרר מהעבר. חוויה מחדש של הטראומה היא אחד המרכיבים הקשים ביותר של המצב החדש, כאשר בלא מעט מקרים היא מובילה לתחושת חוסר אונים מוחלט.
- בעיות קשב וריכוז – פוסט טראומה גורמת גם לקושי בריכוז וזיכרון לטווח קצר. המוח עסוק מדי בניסיון לעבד את הטראומה, ולכן יש פחות משאבים לקליטת מידע חדש. הדבר בא לידי ביטוי בקושי לקרוא, לעקוב אחר שיחות או לזכור הוראות. בעיות אלה משפיעות באופן ישיר על היכולת לתפקד בעבודה, בלימודים ובחיים האישיים.
- הימנעות מכל מה שמזכיר את הטראומה – אנשים עם פוסט טראומה נוטים להימנע מכל דבר שמזכיר להם את החוויה הקשה – אם זה מקומות, אנשים או אפילו שעות היום שבהן אירעה הטראומה. ההימנעות מקשה עליהם לחזור לשגרה ורק מחריפה את תסמיני המצב. כתוצאה מכך הם הופכים מנותקים מהסביבה ומבודדים יותר ויותר.
- קרירות רגשית ותחושת ניתוק – בחלק גדול מן המקרים, אלו הסובלים מפוסט טראומה מנסים להתנתק מרגשות כואבים על ידי קרירות רגשית. הם חשים מנותקים מעצמם, כאילו הם צופים בחיים של מישהו אחר. תחושה זו מגינה עליהם מכאב נפשי, אך גם מונעת חוויית רגשות חיוביים וקשרים קרובים עם אחרים. הניתוק הרגשי גורם לבדידות קשה, דיכאון ולפגיעה ביכולת ליצור קשרים משמעותיים.
- דריכות יתר ורגישות לגירויים – אנשים עם פוסט טראומה נמצאים במתח ודריכות קבועים. כל רעש קל יכול לגרום להם להם להיבהל, לקפוץ או להזיע. מערכת העצבים שלהם פועלת כאילו הם מצויים תחת סכנה, גם כשאין סיבה אמיתית לחשש. מצב זה מותיר אותם עייפים ותשושים ופוגע ביכולתם לתפקד בצורה תקינה הן בעבודה והן בבית.
- חוסר סבלנות והתפרצויות זעם – המתח והעייפות המתמשכים יוצרים סף סבלנות נמוך במיוחד. מי שסובל מפוסט טראומה מאבד שלוות נפש בקלות ונוטה לכעוס ולצעוק על הסובבים אותו, אפילו על הקרובים אליו ביותר. מצב זה פוגע ביכולת לשמור על יחסים בריאים ומוביל לבידוד חברתי.
- כעס עצמי וכעס על העולם – פוסט טראומה מייצרת תחושת כעס עזה שבאה לידי ביטוי בכעס עצמי וכעס על העולם. אנשים פוסט טראומטיים כועסים על כך שקרה להם אסון, על תגובתם הלקויה ועל חוסר ההבנה מצד הסביבה. כעס כה עז גורם להם לברוח ולהתבודד עוד יותר ולאבד כל תקווה.
הבן שלי ניצל מהנובה או יצא מעזה – האם לא תתפתח טראומה?
ייתכן שהגעתם לכאן לא בעקבות מקרה אישי שלכם, אלא מאחר שאתם דואגים לילדים ולילדות שלכם לאחר שעברו חוויה קשה בפסטיבל הנובה או במלחמת חרבות הברזל. חשוב מאוד להבין שחוויות טראומטיות יכולות להשאיר צלקת נפשית ארוכת טווח אם לא מטפלים בהן כראוי, ומנגד – בהרבה מקרים, אכן ניתן למנוע זאת באמצעות טיפול מתאים בסיטואציה.
במקרים רבים הורים יכולים לעזור למנוע את התפתחות הפרעת הדחק פוסט-טראומטית (PTSD) אצל ילדיהם על ידי מעקב צמוד אחר מצבם הנפשי ומתן תמיכה רגשית חזקה. הקדישו זמן לשמוע אותם, לתת להם לשתף ולפרוק את רגשותיהם מבלי לשפוט או להאשים. זכרו ששיתוף בחרדות ובקשיים הוא המפתח להקלה נפשית.
עודדו אותם בעדינות לחזור לשגרה ולפעילויות מהנות ככל האפשר. שימו לב לסימני מצוקה כמו סיוטים, התקפי חרדה או נטייה להימנע מגורמים שמזכירים את הטראומה.
אם התסמינים מחמירים או נמשכים מעל מספר שבועות בודדים – אל תהססו לפנות לטיפול נפשי. טיפול מוקדם ב-PTSD יכול למנוע החמרה ולאפשר החלמה מלאה. בתור הורים, התפקיד שלכם הוא לספק תמיכה רגשית וליווי עד לחזרה לשגרה.
איך ניתן לוודא שלא תתפתח לי טראומה מורכבת?
הדרך היעילה ביותר כיום לטיפול בתסמינים של פוסט טראומה עד למצב של החלמה מלאה היא פנייה לאנשי מקצוע המתמחים בשיטות טיפול שונות בטראומה ויודעים להתאימן לכל מטופל באופן ספציפי. להלן שיטות הטיפול הנפוצות:
- טיפול תרופתי להקלה על תסמינים – ישנן מספר תרופות שנמצאו יעילות בהקלה על חלק מתסמיני הפוסט-טראומה, בעיקר חרדה, דיכאון וקשיי שינה. התרופות הנפוצות הן חלק ממשפחת מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRIs) ותרופות נוגדות חרדה. תרופות אלו עוזרות להרגיע את מערכת העצבים ולאפשר תפקוד טוב יותר ביום יום. חשוב לקחת אותן בהתאם להוראות של בעל מקצוע ואין להפסיק את נטילתן בבת אחת ובפתאומיות. יש לשלב את הטיפול התרופתי עם טיפול נפשי.
הטיפול התרופתי יכול לסייע מאוד בהקלת תסמינים קשים כגון חרדה עזה, התקפי פאניקה, דיכאון וחוסר שינה – ובכך לאפשר למטופל לתפקד טוב יותר בחיי היום יום. עם זאת, חשוב לזכור שמדובר בפתרון סימפטומטי ולא מרפא. הטיפול הנפשי הוא הכרחי להחלמה לטווח ארוך.
- טיפול CBT לשינוי דפוסי חשיבה – טיפול CBT (התנהגותי-קוגניטיבי) מתמקד בשינוי דפוסי חשיבה והתנהגויות בלתי מותאמות שנוצרו בעקבות הטראומה. המטפל עוזר לזהות מחשבות שליליות אוטומטיות ולהחליפן במחשבות חיוביות יותר. כמו כן, המטופלים לומדים כיצד להתמודד עם גורמי לחץ ומצבים מעוררי חרדה בצורה הדרגתית.
CBT הוא טיפול יעיל מאוד לפוסט טראומה – הוא מלמד כיצד לאתגר מחשבות שליליות ולשנות הרגלי התנהגות שגורמים להחמרה בתסמינים. הטיפול מאפשר לחזור ולתפקד בשגרה תוך התאמת ציפיות ריאליות.
- טיפול פסיכולוגי לעיבוד הזיכרונות – בטיפול פסיכולוגי מסורתי הדגש הוא על שיתוף בזיכרונות וברגשות מהאירוע הטראומטי על מנת “לעכל” אותם. זוהי סביבה בטוחה בה המטופל יכול לבטא ולשחרר רגשות כואבים מבלי לחשוש משיפוט כאשר המטרה היא להשיג הבנה ומשמעות חדשה של החוויה שתאפשר השלמה איתה. העיבוד הרגשי של הטראומה מתבצע באמצעות שיחות עם המטפל, זאת מתוך הנחה כי שחרור רגשות דחוסים ומציאת משמעות לאירוע הטראומטי הם המפתח להחלמה אמיתית.
לסיכום
פוסט טראומה היא דבר מורכב, אך ניתן למנוע התפתחות שלה, או לכל הפחות לטפל בה בצורה המתאימה – שתניב איכות חיים טובה יותר. מוזמנים לצפות בפרקי פודקאסט “הגשר”, כדי לשמוע את הקולות של אלו שמתמודדים עם הסיטואציה ביומיום. אנו בטוחים שתוכלו למצוא בכך ערך רב שיסייע לכם להתמודד עם המצב, לחבק את התסמינים ולהפוך אותם לחלק בלתי נפרד מחייכם. מוזמנים גם לראות את דרכי הסיוע שלנו לפוסט טראומתיים באתר, שם מצורף הסבר על כל הדרכים לקבלת סיוע והכוונה מקצועיים בנושא. אנו בעמותת “הגשר” מאמינים שבאמצעות טיפול והכוונה נכונים, ניתן להתגבר על כל משוכה ולהפוך את הפוסט-טראומה לחלק שאתם חיים לצדו, ולא נגדו.
*מדריך זה אינו בגדר ייעוץ רפואי/טיפולי ואין לראות בו משום תחליף לטיפול ו/או ייעוץ רפואי. לקבלת חוות דעת רפואית מתאימה יש להיוועץ ברופא.
