היום ה- 60 למלחמת עזה וממשלת ישראל עדיין לא הקימה משל”ט בריאות ונפש, המגה אירוע הכי גדול עם פצועים והרוגים שהיה במדינת ישראל. עד היום, משרדי הממשלה כמעט ולא מתקשרים בינהם. אלה שאמורים לטפל בעשרות אלפי נפגעי האיבה, אלפי פצועי צה”ל בבתי החולים ואלה שנלחמים.
קצת נתונים, מאז תחילת המלחמה יותר מ- 5000 חיילים ולוחמים ביקשו לקבל סיוע נפשי בעקבות אירועי המלחמה, הזוועות, והמראות הלא אנושיים אליהם נחשפו. 1000 מתוכם, לוחמים אושפזו במתקני בריאות הנפש של הצבא, אחרים אושפזו במחלקות פסיכיאטריות בבתי חולים. כל אלה לצד מאות לוחמי ולוחמות צה”ל שנפצעו בגופם ונמצאים במחלקות השיקום. מספרים לא ייאמנו של אסונות אישיים ומשפחתיים, ואנחנו עדיין בעיצומה של המלחמה.
מדוע לא מוקם שולחן עגול בו יושבים כל מי שאמור לדאוג לחוסן ולטפל בפצועים ובבני משפחותיהם? מאבקי כוח, אגו, תקציבים פוליטיקה ובירוקרטיה, אלה בערך המרכיבים שמונעים מלוחמים ואזרחים לקבל את הטיפול שמגיע להם ממדינת ישראל.
יש דברים שגם אחרי 7.10 לא השתנו, הקונספציה נשארה, האנשים מדממים והניתוק נמשך. רוצים דוגמא לניתוק, משרד הביטחון ואגף השיקום מטפלים בחיילי ולוחמי צה”ל שנפגעו במלחמה, פועלים תחת חוק נכי צה”ל. בעוד מספר חודשים שפצועי צהל יבקשו טיפולים מהמדינה, ניתוחים, סיוע בטיפול פסיכולוגי להתגבר על הטראומות, הם יקבלו תשובה שהנושא לא נמצא בחוק.
מסתבר כי רפורמת נפש אחת, שאמורה לתקן את חוק נכי צה”ל, ולדאוג לזכויות ולטיפולים שלהם. משרד הביטחון וארגון נכי צהל, העבירו בכנסת רק 2 פרקים מתוך שישה, אלה שעוסקים בטיפול בלוחמים שלנו שמחרפים את נפשם וחושבים שהמדינה תדאג להם, מהר מאוד ייגלו, שאין מדינה. יש בירוקרטיה.
במושב החורף שנפתח לפני חודשיים, משרד הביטחון היה צריך להביא לוועדת העבודה והרווחה את סעיפי רפורמת נפש אחת, אלה שהכי דחוף להביא, המזור לפצועים. עד היום, היועצים המשפטיים והפקידים מעכבים את זה, למה?, התשובה השכיחה, יש מלחמה. ובדיוק בשביל זה צריך לדאוג ללוחמים שלנו.
בחודש אוגוסט התכנסה בדיון חירום שדולת הלומי הקרב בכנסת שבראשה עומדים ח”כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי) וח”כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), בעקבות עוד שני מקרי התאבדות של לוחמי צה”ל על רקע שירותם הצבאי. השדולה דרשה להקים צוות בין משרדי לטיפול בהלומי הקרב.
בישיבה נכחה השרה אורית סטורק, כנציגת הממשלה והבטיחה להביא את הטיפול הלקוי בהלומי הקרב לשולחן הממשלה, זה הגיע, אל דבריה של סטרוק הצטרפו השרים אופיר סופר, יריב לוין , עידית סילמן. ראש הממשלה אף הביע התעניינות גדולה ודאגה ודרש ממזכירות הממשלה לפעול מול שר הביטחון להקים שכזה. סטרוק שיגרה מכתב שזה עומד לקרות. זה לא ייקרה. עוד סיבוב יחסי ציבור על גבם לוחמי צה”ל.
לאן פנינו? אין ספק כי אגף השיקום בכוח האדם הדל שבו מנסה להתמודד עם האירוע הזה, אך ללא הגדלת תקציבים והכפלת אנשי הטיפול שבו, לא יקבלו לוחמי צה”ל את השיקום הראוי. עוד לפני מלחמת עזה, מצבת כוח האדם של אנשי הטיפול היתה עובדת סוציאלית אחת על כל 850 פצועים. מאז תחילת המלחמה הוכרו עוד 2000 נכי צה”ל, תבינו מה צפוי בהמשך.
אם לא ישכילו קברניטי המדינה, בדגש על קבינט המלחמה לדאוג ליום שאחרי, לאלה שרצו לחרף את נפשם ונמצאים עמוד בתוך עזה ואלה שעזבו את הכל ב 7.10 כדי להילחם במחבלי החמאס, אז רצוי שתדע כל אם עברייה כי גורל ילדיה, נתון לחסדי פקידים ובירוקרטיה
