ועדת העבודה והרווחה בראשות ח”כ ישראל אייכלר קיימה דיון בנושא היערכות אגף השיקום במשרד הביטחון לטיפול בנפגעי צה”ל במלחמה לרבות היערכות לטיפול בנפגעי פוסט טראומה מקרב.
בראשית הדיון סקרה ראש אגף השיקום לימור לוריא את פעילות האגף לאיתור וטיפול פצועי המלחמה. על פי הנתונים שהוצגו, מפרוץ המלחמה ישנם 2,816 מטופלים חדשים באגף השיקום. 91% מהם מוגדרים כפצועים קל, 6% בינוני ו-3% קשה. % 48 פצועים בגפיים ו-18% תגובות נפשיות ו-PTSD.
לדבריה “התפיסה השתנתה. אם פעם היינו מגיעים לפצועים אחרי המלחמה או שהם אלה שהיו פונים אלינו, היום אנחנו מבינים שככל שנקדים להגיע אליהם אולי נמנע בעיות בעתיד. לכן אגף השיקום נמצא בכל בתי החולים, מגיע אקטיבית לפצועים וברגע שהם מסכימים לקבל טיפול של אגף השיקום הם מקבלים חבילת סיוע להם ולבני משפחתם. החייל ובני המשפחה שלו מקבלים מאיתנו מענים נפשיים וכמובן את כל הטיפולים הרפואיים. קיבלנו אישור לתת מענים במשך שנה ללא צורך בוועדות”.
ראש אגף השיקום לוריא הסכימה כי אגף השיקום במשאביו הנוכחיים לא יכול לתת מענה לכלל הפצועים ול- 60,000 נכי צה”ל הקיימים וציינה כי 58 תקנים שכבר הובטחו לאגף טרם המלחמה עדיין לא הגיעו. בנוסף, עקב צרכי המלחמה ביקש האגף תוספת של 150 תקנים נוספים. לדבריה “אם לא נקבל תוספת משאבים ותקנים לא נצליח לטפל בכולם”. נציג משרד האוצר ציין כי בתקציב 2023 הוקצו 40 תקנים חדשים למשרד הביטחון, אולם על פי לוריא, אלה לא הגיעו לאגף השיקום.
במהלך הדיון עלה כי על אף התחייבות שניתנה לחברי הכנסת, משרד הביטחון טרם הקים אגף ייעודי לטיפול בנפגעי פוסט טראומה. כמו כן, עלה כי התחייבות המשרד להצמיד לכל הלום קרב מטפל אישי שיהיה זמין לו ויסייע בהתאמת המענים לצרכיו, בוצעה רק באופן חלקי.
יו”ר הוועדה ח”כ ישראל אייכלר דרש ממשרדי הממשלה ואגף השיקום לעמוד בהתחייבויותיהם כלפי הוועדה וחברי הכנסת ולוודא כי אגף השיקום יקבל מספיק כוח אדם כדי לתת מענה לצרכים להחלטות שאושרו טרם המלחמה. עוד הצהיר כי אם ההתחייבויות לא ימומשו, הוועדה תחייב את ביצוען בחוק.
יו”ר ארגון נכי צה”ל עידן קליימן: “הקרבות שהיו פה לא דומים לכלום שהיה בעבר. אנחנו מצפים ללפחות 10,000 פצועי פוסט טראומה, בנוסף ל-5,000 עם פציעות פיסיות ואנחנו חייבים להשקיע בפעילות מניעה. כיום אנחנו פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם אגף השיקום וצה”ל ומסייעים לפצועים במה שצריך. בתי החולים משחררים אנשים מהר בגלל כמות הפצועים ואסור שאנשים יישארו לבד”.
ח”כ מיכאל ביטון: “רכיב חשוב בשיקום נכי צה”ל והלומי קרב הוא לתת להם יחס כמו למשפחות השכולות. לא להסתיר אותם, לחבק אותם, להביא אותן לבסיסים, מפגשים ופעילויות, זה יכול להיות מרכיב חשוב בפתרון. בנוסף, אחת החוויות הקשות להלום קרב זה שמביאים לו משטרה ומגיעים שוטרים שלא יודעים להתמודד עם זה בצורה מתאימה. ביקשנו שתהיה ניידת חירום עם שוטרים שיוכשרו למקרים כאלה על ידי בעלי מקצוע”. ראש אגף השיקום לימור לוריא ציינה בתגובה כי הדבר מתבצע בימים אלה וכי הניידת תחל לפעול ככל הנראה בחודש פברואר.
ח”כ רם בן ברק: “השיקום של הלומי הקרב הוא השיקום הקשה ביותר משום שהוא פרטני והוא מותאם לכל אחד. שהיינו באישור של רפורמת נפש אחת ולא הייתה הסכמה הסכמנו להצביע בעד ובתנאי שתוקם באגף השיקום חטיבה להתמחות בהלומי הקרב והיא תתאים להם את תהליך השיקום- זה לא קרה ,זה ביזה את חברי הכנסת שהיו כאן”.
נדב וירש, פעיל למען זכויות נפגעי פוסט טראומה אמר כי אגף השיקום לא ערוך לטפל בנפגעי המלחמה: “תגידו את האמת. המצב לא טוב. אין לכם את המשאבים ולא את העובדים לטפל באנשים האלה. אתם מפקירים את הלומי הקרב וגם את הנפגעים פיסית”.
