ועדת העבודה והרווחה בראשות ח”כ ישראל אייכלר קיימה דיון בנושא היערכות המרב”ד – המכון הרפואי לבטיחות בדרכים במשרד הבריאות לטיפול בפניות של נפגעי המלחמה.
ד”ר יובל דאדון, המנהל הרפואי במרב”ד אמר כי כיום ממתינות לטיפול המרב”ד כ- 24,000 בקשות, המטופלות על ידי 2.5 רופאים שעובדים במרב”ד. לדבריו: “אנחנו עושים מאמצים גדולים לגייס רופאים נוספים ולצערי לא מגיעים. חשבנו על גיוס רופאים ממחלקות אחרות לסיוע בעבודה הזאת ואיתרנו 6 שמוכנים, זה כרגע בשלבי אישור. לצד זאת אנחנו פועלים לצמצום כמות ההפניות למרב”ד, באופן שימנע קבלת דיווחים מיותרים. חוזר מנכ”ל שהופץ ביולי האחרון שינה את הטפסים וההנחיות כך שיופנו למרב”ד רק מקרים שבהם אכן עולה שאלה לגבי כשירות נהיגה. לפי הבדיקות שלנו זה אמור להפחית את כמות הפניות ב- 40-50%”.
אבנר גולן, ארגון נכי צה”ל: “בחוק נכי צה”ל שאושר לפני מספר חודשים נקבע שברירת המחדל תשתנה ולא כולם ישלחו למרב”ד, אלא רק את מי שיש אינדיקציה לכך שיש פגיעה בכשירותו לנהיגה. כרגע הנושא הזה לא מתקדם ותקוע באגף השיקום. המרב”ד הוא לא הגוף היחיד שיכול לקבוע כשירות. צריך להסמיך רופאים בבתי חולים לעשות את זה”.
הדר קרמר, משרד הביטחון: “בתזכיר חוק הנכים אכן שונתה ברירות המחדל וכיום אנחנו לא מפנים את כולם אלא רק כשהדבר נדרש לקביעת כשירות נהיגה או התאמת אביזרים. כדי לצמצם ולדייק את ההפניות לקחנו את ספר הליקויים וסיווגנו אותו לפי 3 קטגוריות. לפי החלוקה הזו כ- 33% מהמקרים יחייבו פנייה למרב”ד, 26% לא ידרשו הפנייה כלל ו- 41% מהמקרים ידרשו בחינה של רופא מחוזי שיחליט האם להפנות למרב”ד או לא”.
דורית דניאל, המוסד לביטוח לאומי: “אנחנו מפנים נפגעי פעולות איבה לקבלת מענה במרב”ד והם לא מקבלים מענה חודשים רבים. אנשים נצורים בבתים שלהם, חלקם קטועי גפיים שזקוקים לרכב כמו לקביים. הם חוזרים אלינו ואנחנו חסרי אונים ולא יכולים לסייע להם, כי גם לנו אף אחד לא עונה ולא משיב”.
רותי פרמינגר, ארגון נפגעי פעולות איבה: “המרב”ד לאורך שנים לא מתייעל מספיק. אם הוא לא יכול להתמודד את זה למה אי אפשר לאפשר לרופא מוסמך בכל מחלקת שיקום לבדוק את כשירות הנהגים? יש מחלקות שיקום בבתי חולים שיש בהן את כל הפונקציות- מרפאים בעיסוק, רופאי שיקום וסימולטורים”.
יו”ר הוועדה ח”כ אייכלר נדהם למשמע הדברים ואמר: “2.5 רופאים וועדה שלא התכנסה שנתיים זה פשוט מחדל. אנחנו במלחמה שבה יהיו לצערינו רבים נוספים שיזדקקו לשירותים האלה, שהמרב”ד לא ערוך לתת”.
ד”ר חגי אמיר, מנהל בית לוינשטיין: ” יש היום בשישה בתי חולים מכונים ומרפאות בעיסוק שתחום ההתמחות שלהן הוא כשירות נהיגה ואפשרות לשיקום נהיגה. במקומות האלה בודקים את כשירות הנהיגה בכל הרבדים, בין היתר על ידי סימולטורים שמדמים נהיגה בתרחישים שונים ובוחנים מענה, זמן תגובה. הצענו למנהלי המרב”ד הקודמים ואנו מציעים גם היום, שאנחנו ניתן את אבחון הכשירות הפיסית, המנטלית והנוירולוגית של האדם והמרב”ד יוכל לקבל או לא לקבל את המלצתנו ולתת את התוצאה החוקית – האם האדם מורשה או לא מורשה לנהיגה”.
יו”ר הוועדה ח”כ אייכלר : “הוועדה שמעה בחומרה רבה את הנתונים והמידע ורואה בדאגה את התקופה הקרובה שבה יתווספו אנשים רבים שיזדקקו לשירותי המרב”ד שלא ערוך לקבלם. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לבחון מחדש את מדיניות בחינת כשירות הנהיגה ולהעביר במידת הצורך את בחינת כשירותם של הנהגים וצרכי האבזור של נכים למכוני שיקום בבתי חולים, עד שהמרב”ד יסיים לטפל בפניות הקיימות ויתחיל מחדש. במקביל הוועדה מבקשת גם ממשרד הביטחון, הביטוח הלאומי ומשרד התחבורה לפעול להקמת מערכי בדיקה ומענים בתחומים הרלוונטיים לפחות לשנה הקרובה”. לצד זאת הדגיש ח”כ אייכלר כי אין להקל בחומרת בדיקות כשירות הנהיגה: “יש לוודא שלא יעלו על הכביש נהגים שאינם כשירים. צריך להקפיד ולבדוק אבל לחסל את הביורוקרטיה”.
