השר גלנט בדיון על עיגון זכויותיהם של נכי צה”ל: “נרחיב את זכויותיהם של נכי צה”ל בתוספת תקציבית של 150 מיליון ש”ח; יוקמו מחלקות ייעודיות לטיפול בנפגעי פוסט טראומה ונפעל להגדרה של פוסט טראומה מקרב בחוק”
ועדת העבודה והרווחה של הכנסת מקיימת בשעה זו דיון בהצעת חוק שתעגן בחקיקה את זכויותיהם של נכי צה”ל. בדיון לקח חלק שר הביטחון יואב גלנט. בפתח הדיון בירך יו”ר הוועדה ח”כ ישראל אייכלר את שר הביטחון: “זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה מתקיים דיון של ועדת העבודה והרווחה עם שר הביטחון. הוא הגיע לכבודכם- נכי צה”ל והלומי הקרב. עצם השתתפותך בדיון הזה היא אמירה ברורה וחד משמעית- מדינת ישראל לא הפקירה ולא תפקיר את חיילייה ששירתו בחזית, פצועי גוף, נפש, בני משפחותיהם וגם נפגעי פעולות האיבה. הדיון היום פותח את העיסוק בצרכיהם הייחודיים של הלומי הקרב והגעתך היום מוכיחה את מחויבותך לנושא”.
שר הביטחון יואב גלנט אמר: “אחרי 35 שנה חשבתי שאני יודע הרבה על נכי צה”ל, כשהגעתי לארגון והבנתי את הקשיים שעמם הם מתמודדים לילה ויום, מי שנפגעו בגופם ומי שבנפשם. אני שמח שמדינת ישראל הבינה אחרי שנים ארוכות בתהליך ממושך שצריך לדאוג, להכיר ולטפל גם באלה שנפגעו בנפשם, שהם כ-25% מנכי צה”ל, כ-15 אלף איש. אנחנו רוצים להרחיב את זכויות נכי צה”ל, מה שלא קרה למעלה מעשור. כמו כל דבר גדול, חלק מהתהליך יהיה בשלבים. מוטב לעבוד בשלבים מאשר לא לעבוד בכלל ומוטב מאוחר מלעולם לא. אנחנו עושים צדק בהעברת החקיקה ובביסוס זכויותיהם של נכי צה”ל בחוק ולא בתקנות שעשויות להשתנות מעת לעת. אנחנו מקדמים כעת שני פרקים ראשונים של דיור וניידות, אותם אניי מקווה שנצליח להשלים עוד במושב הכנסת הזה. בהמשך נעביר עוד 4 פרקים שעוסקים ברפואה, רווחה תעסוקה ובתחום הפסיכו סוציאלי, הכל כבר התפרסם להערות הציבור”. עוד הוסיף השר כי המהלך יכלול תוספת תקציבית של כ-150 מיליון ש”ח לטובת נכי צה”ל: “בין היתר אנחנו מתכוונים להקים מחלקות ייעודיות לטיפול באוכלוסיות ייחודיות בדגש על נפגעי פוסט טראומה ונפעל להגדרה ייעודית של המתמודדים עם פוסט טראומה. בתוקף המדיניות שלנו לא נבדיל בין מי שנפגע בכל דרך בקרב, בדרך אל הקרב, באימון או בשגרה- כולם זכאים”.
מספר נציגים של נפגעי פוסט טראומה ובני משפחותיהם סיפרו לשר על הקשיים שמלווים אותם ועל הצרכים בהכרה, טיפול ושיקום שאינם זוכים למענה כיום ועל היעדר המענים בפרקי החוק שהובאו כעת לדיון. הנציגים קראו לשר להכניס כבר עכשיו את זכויותיהם של הלומי הקרב לחוק ולהגדיר בצורה ברורה את הפגיעה של פוסט טראומה מקרב בחוק.
נתי שקד, מייסד עמותת “ההלם והקרב”: “אנחנו מגיעים לכאן להעביר חוק שאין בו בשורה אחת של שיקום. כמעט כל יום פונים אליי חבר’ה מצוק איתן כי מפטרים אותם מהעבודה- לפעמים 3 פעמים בשנה. אתם מדברים על מכוניות אבל לא מבינים שהמוקד הוא שיקום. אתה היית מפקד שלנו, שלחת אותנו לקרב, איך אתה לא מגן עלינו? ”
אבי אבוטבול, אב לשני נכי צה”ל, אחד מהם הלום קרב: “אני מלווה את התהליך כבר שנתיים. בתהליך החקיקה ארגון נכי צה”ל לא עירב את האנשים שממונים אצלו על הלומי הקרב. גם לוועדת שרשבסקי ארגון נכי צה”ל לא שלח אף אדם שקשור לפוסט טראומה להעיד, העמדה הזו לא הובאה בפני הוועדה ולכן אני בטוח שלא תבוא לידי ביטוי במסקנות. ארגון נכי צה”ל מקבל עשרות מיליונים מכספי הציבור ולא מייצג את הלומי הקרב”.
עו”ד רויטל רוט, אשת הלום קרב: “למה התינוקת שלי צריכה לסבול ככה, היא רואה את אבא שלה במצב קטטוני. אין לי כוח להתמודד עם זה. אנחנו קורסות. הוא לא במצב יציב. העברת הכסף יכולה להתבצע גם למישהי שיכולה לטפל בכלכלה של הבית. הבקשה שלי היא שהמשפחות יוכלו לפנות באופן עצמאי לאגף השיקום ולקבל את התמיכה. הרבה הלומים לא מוכרים כי הם לא רוצים להיות תחת הסטאטוס הזה”.
יו”ר ארגון נכי צה”ל עידן קליימן הודה לשר הביטחון על ההגעה לדיון ואמר: “החוק הוא חוק טוב ומאוזן, תמיד אפשר יותר טוב ותמיד נרצה יותר. ארגון נכי צה”ל מחויב לטיפול וייצוג של כל נכי צה”ל גוף ונפש, אנחנו ערים לכובד האחריות שעל כתפינו ונמשיך ופועלים בהתאם. צה”ל הוא צבא העם, אף אחד לא בא על חשבון השני וכספים לא נלקחים מאחד לשני. אני מאחל שנדע להכיל את חילוקי הדעות ובסופו של יום לפעול ביחד”.
השר גלנט השיב לדברים ואמר בין היתר: “אני מבין את הסבל והכאב. כשר ביטחון וכמפקד בכיר אף פעם לא שלחתי אנשים למשימות יותר מסוכנות מאלו שאני הייתי בהן- כמפקד או חייל זוטר. חובתנו לדאוג ככל שאנחנו יכולים ולטפל בדברים. הפקדנו את הנושא בידי מיטב האנשים המבינים את הנושא וקשובים אליו”. באשר לביקורת על ארגון נכי צה”ל אמר: “לעולם, כל מי שמייצג קבוצה נבחרת חשוף לביקורת וטוב שכך. תמיד יהיה מי שיחשוב אחרת או יעדיף דברים אחרים, יש לי אמון ושיקול דעת בארגונים היציגים ובמיוחד בראש ארגון נכי צה”ל עידן קליימן. כמי שנפגע בקרב, לא מדובר במישהו שלא מודע לסבל, אבל הוא צריך לאזן בין הצרכים והמשאבים שיש לו. הם עושים מלאכת קודש ואני מברך אותם על כך”.
