לוחמים רבים מדווחים על כך שחזרו מהמלחמה, ולפתחם מגיעות שלל תופעות שלא הכירו קודם לכן. אחת מהתופעות האלה היא הצפה חושית המלווה בתחושות חרדה וחוסר שליטה. העולם לפתע נחווה כמקום מסוכן, וההסתגלות למצב אינה פשוטה. רבים חושבים שמדובר על פוסט טראומה, אך כפי שכבר הסברנו במקומות שונים באתר – לא תמיד מדובר על כך, והמאפיין העיקרי של פוסט טראומה (PTSD) הוא שהיא מתמשכת גם זמן רב לאחר שחלף האירוע הטראומתי. “פלאשבק”, כפי שרבים נוהגים לכנות אותו, הוא הביטוי הגופני והנפשי של התסמונת הפוסט-טראומתית.
מה זה פלאשבק, ואיך הוא מרגיש?
הפלאשבק הוא התחושה שהאירוע הטראומתי חוזר שוב ושוב, לרוב בעקבות דברים שמתרחשים בסביבה אך לעתים סתם כך מתוך מחשבה שעלתה. למשל, זה יכול להתבטא בכך שבחוץ מתחילים זיקוקים, והרעש, גם אם נשמע בעוצמה נמוכה מזכיר את קולות הפיצוצים מהמלחמה – מה שעלול בהחלט לעורר התקף חרדה ותחושת חוסר נוחות.
הפלאשבק מביא איתו תחושת בהלה, אך גם תחושה של פחד שאופף את האדם שעות לאחר מכן. בפן הרפואי, לפלאשבק יש משמעות מבחינת האבחנה של פוסט טראומה והוא משמש כאחד מהפרמטרים שאותם בוחנים, על מנת לקבוע האם האדם סובל מפוסט טראומה.
פלאשבקים – ממה הם נובעים?
פלאשבקים בהקשר של טראומה מורכבת, הנובעת לרוב מחוויות ילדות שליליות כגון התעללות, הזנחה או חוסר זמינות רגשית מצד אנשים קרובים, מביאות את משקל העבר שלהן אל ההווה – והביטוי הפיזי שלהן הוא פלאשבקים.
בסיס הפלאשבקים טמון במבנה המוח ותפקודו, והיווצרותם נובעת בעיקר מחשיפה ממושכת ללחץ טראומתי ויצירת שינוי באופן הפעולה של אזורים קריטיים במוח כגון:
אמיגדלה – חלק במוח שאחראי על עיבוד רגשות ותגובות הפחד. אצל אנשים עם טראומה מורכבת, האמיגדלה עלולה להפוך להיפראקטיבית, מה שמוביל לתגובת לחץ מופרזת מהרגיל ולתחושה שהעולם הפך לסכנת חיים אחת גדולה בן רגע.
היפוקמפוס – מעורב ביצירה ושחזור של זכרונות. כתוצאה מפוסט טראומה, ההיפוקמפוס עלול להיות מושפע לרעה מאירוע טראומתי שהתרחש, בין אם במסגרת צבאית או לא. זה מה שיכול להוביל לקשיים בהבחנה בין חוויות טראומתיות בעבר לבין הנסיבות הנכחיות, מה שגורם להיטשטשות הגבולות בין המציאות המסוכנת של האירוע הטראומתי לבין המציאות הנכחית – הבטוחה יחסית לאותו אירוע.
קליפת המוח הקדם-מצחית – אזור זה אחראי על פונקציות ביצועיות כמו תכנון, קבלת החלטות, שליטה עצמית ומיתון של התנהגויות חברתיות בלתי מקובלות. טראומה עלולה לפגוע גם בתפקוד של חלק זה במוח, מה שיכול להוביל לקשיים בוויסות רגשות ותגובות ללחץ, מה שמקשה על ניהול הרגשות העזים בזמן פלאשבק.
שילוב ההשפעות על כלל הגורמים האלה יוצרים את הפלאשבקים, ומקשים על התנהלות האדם ועל השליטה העצמית בזמן שעולה הפלאשבק. לכן, אחד הדברים המרכזיים שפוסט טראומתיים מדווחים עליהם, מעבר לתחושות המסוכנות והלחץ הוא גם תחושת חוסר השליטה, והקושי לשלוט על הגוף והמחשבות.
פלאשבקים – דרכי התמודדות
כדי לשלוט בפלאשבקים הרגשיים, נדרשת הבנה אישית של הטריגרים היוצרים את הפלאשבק, עבור כל אחד ואחת הסובלים מפוסט טראומה. זיהוי הטריגרים של התגובות הרגשיות האלה, בין אם מדובר על אנשים מסוימים, סביבה מסוימת או חוויות העבר – מאפשרת להם להימנע מהם ובכך, לנהל חיים תקינים ככל הניתן ולהרגיע את הסערה הרגשית הנובעת כתוצאה מהם.
כאשר מתעורר כבר הפלאשבק, ניתן להיעזר בטכניקות הרגעה שונות, כמו תרגילי נשימה עמוקה, מתן תשומת לב לחושים והתחושות המתעוררות בגוף ושמירה על יציבות – כל אלה יכולים לעגן אותנו לרגע ההווה ולהפסיק את הלופ האינסופי של המחשבות והרגשות. המסע הזה, של גילוי וריפוי עצמי לא חייב להתבצע לבד, מומלץ ורצוי אף לשתף את הקרובים אליכם בתחושות שלכם ובמה שאתם עוברים. אל תשאירו את הקושי לעצמכם, כי הרבה יותר קל לעבור את זה ביחד.
לסיכום – טיפול בפוסט טראומה
לטפל בפוסט טראומה הוא לא דבר פשוט, ומצריך הכוונה מקצועית, תוך בחירת סוג טיפול נכון ומותאם אישית לצרכי המטופל. בתקופות מלחמה כמו מלחמת חרבות ברזל, שמתרחשת בעת כתיבת שורות אלו, עולה מספר הסובלים מפוסט טראומה במידה משמעותית. חשוב לציין, כי לא כל מה שנראה כמו פוסט טראומה היא אכן כזו – לעתים לאחר תקופות לחימה ממושכות, הגוף נכנס לסטרס ולוקח זמן להפיג את המתחים ולחזור לשגרה. זו תופעה ידועה ומוכרת, אך אם יש לכם ספק בהחלט מומלץ לנסות ולאבחן באופן מקצועי במה מדובר.
