אל”מ דר’ לוצי טצה-לאור, ראש מחלקת בריאות הגוף והנפש בצה”ל משרת למעלה מ-20 שנה במגוון תפקידי ניהול, פיקוד במערך בריאות הנפש. כפסיכיאטר ראשי אחראי על כל מערכי בריאות הטיפול בשגרה ובחירום בצה”ל.
ד״ר לאור מספר על הערכות והתוכניות לטיפול באירוע לאומי שעוסק בטראומה במגוון רחב של אוכלוסיות תוך הגדלת החוסן של הלוחמים והלוחמות – “הגישה שלנו לתגובות קרב וחשיפה לאירועים קשים, היא כפציעה, תפקדנו כאנשי רפואה לטפל בה, לחזק את החוסן ולא לחשוב על האנשים כחולים. חלק מהעניין זה להחזיר לוחמים לשטח, כדי שיישארו בסביבה המוכרת שלהם ישמרו על הרציפות התפקודית, ושם לעשות איתם עיבוד לחוויות האישיות בהן היו מעורבים – כולנו מגוייסים למערכי הטיפול והשיקום הן ברמת החוסן האישי והן ברמת החוסן המערכתי שלנו כצבא”.
כבר בשבוע הראשון נערכנו לגיוס מהיר של כ- 800 קבנ”ים, פסיכולוגיים, פסיכיאטריים, עובדים סוציאליים ואנשי טיפול נפש. בהתאם למודל ״ברה”ן קדימה” המערך פרס את כוחותיו במתקני טיפול בנפגעי תגובות קרב במסגרת צוות מולטי־סקטוריאלי (צלת”ק), תוך ריענון הכלים המוכרים להתערבות. מאות קב״נים יצאו עם הכוחות לשטח כדי לבצע הכנות מנטליות ולרענן את פרוטוקולים לעזרה ראשונה נפשית.
לאחר הערכה קלינית ממוקדת ומענה נפשי ראשוני, המשרתים הסובלים מתגובת קרב מופנים למלש”ע (מתקן לשיקום עורפי) בפיקודו של הפסיכולוג יורם בן יהודה הכולל צוות מומחים ומיועד להשהייה ולהתערבות טיפולית המשכית – עד כה טופלו שם מעל ל-1000 לוחמים.
גם מערך בריאות הנפש בצה”ל התעורר בבוקר ה 7.10 למציאות חדשה אשר אילצה אותנו להתארגן באופן יעיל ומהיר. הגמישות של מערך ברה”ן לאימוץ פרקטיקה של למידה תוך כדי תנועה (on job training) של הצרכים והתובנות העולים מן השטח מאפשרת לו לספק לאנשי המקצוע שלו את מרב הכלים הרלוונטיים להתמודדות והופכת את הטיפול במשרתי צה”ל למקצועי, איכותי ומותאם למתאר הצבאי הנוכחי.
