לימור לוריא, ראש אגף השיקום: “הסוויץ’ הגדול שעשינו, זאת ההבנה שמתמודדי פוסט טראומה יודעים יותר טוב מאיתנו מה הם צריכים”

הראיון עם לימור נערך לפני האירועים הקשים שחווינו כולנו לאחרונה.

לימור לוריא, נמצאת כמעט שנתיים באחד התפקידים הציבוריים הקשים והרגשיים בישראל. בראיון מקיף מספרת על האגף שקבלה, מהפכת הרפורמה, משבר האמון בין מתמודדי פוסט טראומה ואגף השיקום, עובדי אגף השיקום, תעסוקה, התאבדות ועואת שורת נושאים שיכולים לעניין אות כולנו.

נכנסתי לתפקיד חודשיים אחרי רפורמת נפש אחת, אז בעצם התחלנו את המהפכה, ממש בתקופה הזאת. אני חושבת שאנחנו עדיין בעיצומה של מהפכה. מהפכות מהסוג הזה לוקחות זמן, זה אוניה ענקית, שככה היא זזה לאט לאט. כשאני נכנסת לתפקיד אז אני הולכת בשני צירים מקבילים, ציר אחד שבעיניי הוא סופר משמעותי זה לבנות את היסודות, תפיסת השירות, תפיסת התפקיד של העובדים, איך אנחנו רואים את אותו בן אדם בצורה של 360 מעלות. זה מה שקשור בתרבות ארגונית, שבעיניי זה היסודות.

כשנכנסתי לתפקיד הייתה ציפייה בשטח להביא בשורות כאן ועכשיו. אין זמן עכשיו לתהליכים מאוד ארוכים. בתוך זה אנחנו עושים את הדברים שהם עומק וגם להביא כל הזמן תוצרים. בשנתיים האחרונות אני חושבת שעיקר הדגש של השירותים היה על מענים לאנשים שמתמודדים עם פוסט טראומה.

הסוויץ’ הגדול שעשינו באגף השיקום, זאת ההבנה שמתמודדי פוסט טראומה יודעים יותר טוב מאיתנו מה הם צריכים. חלק מהשירותים שפתחנו עכשיו זה דברים שהם אמרו לנו. לדוגמא, דיברו איתנו על זה שאנשים לא רוצים להגיע לבית חולים ולהתאשפז במחלקה פסיכיאטרית, אז פתחנו את הבית בטוח, מקום להיות בו עד שדברים יתבהרו, זה היה הרעיון מההתחלה ועד הסוף של אדם שנפגשנו איתו. אחת לחודש  יש אצלי דלת פתוחה, כל מי שרוצה מגיע, דיברו איתי על זה שהרבה פעמים, יש ימים נורא קשים ואתה חייב לצאת מהבית, ולישון לפעמים בשום מקום. אמרנו רגע, רגע, מה זאת אומרת לישון בשום מקום, אנחנו נפתח דירות שבאים אליהם, זה הכל מהם והתפיסה שאנשים יודעים יותר טוב מאיתנו, זה לא התפיסות של פעם, שאנשי מקצוע אומרים לבן אדם מה הוא צריך, אנחנו כבר לא שם.

איך משפרים את משבר האמון בין אגף השיקום לפוסט טראומטיים?

אמון זה הבסיס להכל. לדעת שמגיעים לאגף השיקום, זה שיושב מולי יעשה הכל לפני שהוא יגיד לי לא. זה שם המשחק. וזה דבר שלא נבנה ביום אחד. הוא נבנה בהמון מישורים, קודם כל, להקשיב לאנשים. עשינו כנס שיתוף ציבור, עם שולחנות עגולים, אנחנו יוצאים עם חוק, בואו תגידו, מה חסר? אלה דברים שמתחילים לבנות את השיח, הדיאלוג, ההבנה שאנחנו ואתם אותו צד.

אחד הדברים שאנשים דיברו עליו, בטח אנשים שמתמודדים עם פוסט טראומה. אני לא יודע את הזכויות שלי וגם אם אני יודע. באמא שלכם, מה זה הבירוקרטיה הזאת אני לא מסוגל להתמודד איתה. פה אנחנו במהלכים מטורפים שהם קצת לוקחים זמן, אבל האידיאולוגיה שלי, כל מה שאתה צריך לדעת, אל תדאג, אנחנו נדאג לזכויות עבורך. אדם שעובד ואני מתממשקת עם מס הכנסה ואחת לשנה מכניסה לו לחשבון הבנק את המענק בלי שהוא מבקש, זה בונה אמון. עשינו מהלך של מיפוי 187 תהליכים, הורדנו 40% מהניירת שמבקשים מאנשים. המטרה היא להקל על אנשים לממש את הזכויות שלהם. אתר האינטרנט שבנינו מחדש, שם ניתן לראות את כל הזכאויות שלי.

אני חייבת לנצל את הבמה ברשותך, יש מאחורי ולצידי 300 עובדי אגף שיקום שבוחרים בוקר בוקר לקום ולתת שירות מכל הלב, לפעמים זה עשרות ומאות בקשות ואנשים כועסים קיבלתי ולא קיבלתי. זה לא פשוט, חלקן אימהות צעירות, נערות צעירות יחסית, והן עושות את זה מכל הלב. אני הגעתי משתי מערכות קודמות ואני חושבת שיש אנשים מצוינים באגף השיקום ובמשרד הביטחון וצריך לזכור שבסוף המערכת הזאת, יש גם בני אדם שבאו כי הם רוצים לתת.

יש רק 300 עובדים באגף, מתי יגדילו את כוח האדם באגף השיקום?

קודם כל אני מסכימה איתך. ברפורמה יש כוונה להגדיל את היקף כוח האדם. קיבלנו עד עכשיו מחצית מהדרישה שהייתה לנו. בכנסת במושב הזה התחייב שר הביטחון ומנכ”ל המשרד, להקים מחלקה ייעודית לאנשים שמתמודדים עם פוסט טראומה פגיעות ראש ופגיעות נפשיות, משום שאנשים כאלה הרבה פעמים צריכים  עזרה עם בירוקרטיה ועזרה במיצוי זכויות ולזה מתלווה תוספת כוח אדם שאני מקווה שנקבל. אני לא יודעת להגיד באמת מה היחס שאנחנו צריכים, אבל אני יכולה להגיד שבגלל שבאמת יש יחס מאוד גדול בין עובד למטופלים, אז בסוף אנחנו נעזרים במימון של פסיכולוג שהוא אמור להיות בשוטף אחת לשבוע או פעמיים כמה שצריך. כי ת להיעזר בגורמי חוץ מהבחינה הזאת, יותר אפשרי לנו.

מה סדרי העדיפות של משרד הביטחון בטיפול בנכי צה”ל?

אני חושבת שהעובדות מדברות בעד עצמן. שר הביטחון והמנכ”ל משרד הביטחון נמצאים משהו כמו חצי שנה בתפקיד. כבר הצלחנו להעביר את החלטת ממשלה שמגדילה את הסכומים משמעותית והעברנו שניים מתוך 6 פרקים של החקיקה. זה נראה לי דברים שהמון זמן ניסינו לעשות ולא הצלחנו. אני חושבת שהמחויבות שלהם בעצם זה ששר מגיע לוועדת העבודה והרווחה ואומר מחויב אני. זה אמירה, כנ”ל מנכ”ל משרד הביטחון שפתח את המושב הזה של הכנסת ואמר, אני פה. אז מהבחינה הזאת זה רוח גבית מאוד משמעותית. כל דבר שאני זקוקה לו, אני מקבלת תמיכה וסיוע ואני חושבת שזה חלק מהדברים שנותנים לנו כוח, לי ולכל 300 העובדים שאיתי.

חוק הנכים, עבר עכשיו בקריאה שנייה ושלישית, עורר ביקורת גדולה מאוד בקרב מתמודדי פוסט טראומה, את מבינה את הביקורת?

קודם כל, אני לא מתווכחת עם תחושות אף פעם. בטח לא של אנשים שלחמו עבורנו. אבל אני רוצה להגיד מה כן טוב קרה ברפורמה, ואני אתייחס גם לשני פרקים. אמרתי את זה בסוף הדיון האחרון בכנסת. אני חושבת שהדבר הענק שקרה ברפורמת נפש אחת זה ההבנה, גם במשרד הביטחון וגם בחברה הישראלית, זה שלפעמים קושי נפשי הוא לא פחות משמעותי מנכות פיזית. זה וואו אחד ענק.

הדבר השני, אנחנו מדברים על הרבה על אנשים שיוצאים מהארון, אין שום סיבה להחביא את זה של ולהתמודד עם זה לבד. אנחנו רואים גידול באמת משמעותי, פי 3 בהיקף הבקשות להכרה בגין ptsd מתוך זה שאנשים אומרים רגע, זה בדיוק כמו קושי פיזי. לכן אם מישהו שומע אותי, אני אומרת אל תהיו עם זה לבד, יש פתרונות, יש דברים, יש מענים, אנחנו פה.

לגבי הרכב והדיור אני רוצה להגיד על זה משהו, יש לא מעט אנשים שמתמודדים עם פוסט טראומה ואין להם קורת גג ראויה. מבחינתי, בן אדם שאין לו קורת גג, לא פנוי לשום תהליך שיקום  את זה חייבים להבין. בהקשר של  פוסט טראומה, אני מאוד מאמינה בשיקום באמצעות עבודה. בנאדם שהתחבורה הציבורית לא רלוונטית עבורו, כי יש המון רעש, כי יש המון דחק באוטובוסים ואנחנו נותנים לו רכב להתניידות. זה חשוב, זה חלק מהשיקום. אם בזכות זה הוא יכול בבוקר לקום וללכת לבית הלוחם, ללכת למקום העבודה, ללכת לאן שצריך. עשינו את זה אז לכן אני יודעת את הביקורת, אבל תזכרו גם שיש אנשים שעבורם להתנייד בתחבורה ציבורית זה לא אופציה, ולהם אנחנו נותנים מענה. אגב 52% מכלל נכי צה”ל מתמודדים עם פוסט טראומה. זה משמעותי.

מה עוד צפוי לעלות בחקיקה של נפש אחת?

זה מאוד חשוב, כי עכשיו זה המאני טיים. זה 4 הפרקים הנוספים הרפואה, הפסיכו סוציאלי, הרווחה הכלכלית ופרק כללי. למה אני אומר שזה המאני טיים, כי עכשיו פרסמנו את זה להערות הציבור. זה הזמן שתגידו לנו פה פספסתם, פה זה לא מדויק, תוסיפו את זה, כדי שכשנגיע לכנסת שחוק יהיה רלוונטי. אז אנחנו עכשיו אוספים את כל ההערות שמגיעות, נשב והכוונה היא במושב הבא של הכנסת, בע”ה, בעזרת כל העובדים נביא את זה לחקיקה.

כיצד אגף השיקום עוזר לבני המשפחה ובני הזוג של מתמודדי פוסט טראומה?

בעניין הזה הביאה את הבשורה הכי גדולה עד היום. עד היו לנו 60,000 נכי צה”ל, ביום בהיר אחד קיבלנו עוד 14,000 שזה בנות הזוג והילדים. תראה אגף השיקום יכולים לעשות מעל ומעבר, אבל ביום יום מי שנמצא זה המשפחות, בנות הזוג, הילדים, ההורים. אם אנחנו מבינים שתמיכה בהם עוזרת לכל התא המשפחתי. זה שם המשחק. הטיפולים לבנות ובני זוג, הטיפולים הרגשיים לילדים, חונכות, קבוצות משותפות להורים וילדים. זה מנרמל את כל את כל מה שעובר הרבה פעמים בבית, וילדים מבינים את זה, אנחנו כבר לא מחביאים את זה, וזה מבחינתי כמו פציעה אחרת. אני חושבת שזה וואו אחד גדול. אני מאוד מאמינה במשפחות.

צמיחה מתוך פוסט טראומה

אני פוגשת המון אנשים שמתמודדים עם כל מיני סוגים של קשיים ביניהם פוסט טראומה, בעיות פיזיות נפשיות. אני מאמינה בכוח הפנימי שיש לאנשים לצמוח מהפוסט טראומה. בטח כעם יהודי, מדינת היהודים היא בעצם צמיחה פוסט טראומטית של עם שעבר טראומה והפך להיות פה מעצמה במזרח התיכון.

ככה אני רואה את האנשים שקמים יום יום בבוקר ונלחמים כדי לעבור ולהצליח בחיים. אחד הדברים שהבנו, שלפעמים לאנשים שמתמודדים עם פוסט טראומה, יש את הרכבת הרים, יש שלושה חודשים טובים ולפעמים קצת פחות, אז למשל עכשיו בחוק החדש שיעבור, אנחנו רוצים לתת מענקים לעסק עצמאי, שבן אדם יוכל לקום ולעמוד בפני עצמו עם התמיכה שלנו. תראה, אנחנו יכולים לתת את הפלטפורמה, את הכלים, ולפנות אתכם מהבירוקרטיה כדי שתשקמו את עצמכם. אני רוצה שתדעו שכל מה שיצטרכו בשביל השיקום אנחנו שם.

מה לגבי הבעיות במוקד אגף השיקום?
העברנו את המוקד הטלפוני שלנו מפתח תקווה לרחובות, למבנה חדש יהיה רק עבור המוקד. הבעיה היא שאין לנו כוח אדם, הכוונה הייתה להיות 82 נציגי שירות, אנחנו הגענו למצב שיש לנו הרבה פחות. אנחנו בעבודה אינטנסיבית מול ספק שזכה במכרז כדי לראות איך אנחנו משפרים, זה עבודה לא פשוטה. ובעניין הזה אני אומרת לכם אנחנו באירוע פה.  כי יש 700,000 בקשות או פניות שמגיעות בשנה למוקד הטלפוני. זה מספר פנומנלי ואנחנו צריכים לדאוג שיהיה שם מענה. אני רק יכולה להבטיח לכם שאין יום, שאנחנו לא בודקים ורואים איך אפשר לשפר את זה.

מה הדברים שאגף השיקום עובד עליהם?

רוב האנשים לא מתלוננים על זה שהם לא מקבלים מספיק מאגף השיקום, הם מתלוננים על האיך, זאת אומרת על השירות. איך מפשטים את הבירוקרטיה? איך מנגישים את הזכויות בעניין הזה? אנחנו הולכים בכל הכוח ואתם לאט לאט תראו עוד מהלכים, אם זה באמצעות האתר, שירותים בדחיפה שאנשים לא צריכים לבקש ואנחנו ניתן, תורים מסודרים, זה בתחומי היחס שאני חושבת שהוא חשוב מאוד. לגבי אוכלוסיית הגיל השלישי, 50% מנכי צה”ל זה לוחמי כיפור, לוחמי 67. אנחנו השנה מציינים 50 שנה ל כיפור. אחד הדברים שבאמת שהם אמרו, אתר האינטרנט שלך על הכיפאק, אבל הוא לא רלוונטי עבורנו. אנחנו רוצים להתחיל פרויקט של מיצוי זכויות שמגיעים אליהם הביתה, זה יהיה פרויקט דגל. אנחנו מתחילים עכשיו בפיילוט של רפואה שמגיעה אליהם הביתה, להזדקן עם נכות זה הרבה יותר קשה מאשר להזדקן כשאתה בריא. בשלב הראשון האנשים בגיל השלישי שמתמודדים עם נכות קשה יותר, אנחנו מביאים את הרופא וקופת החולים אליהם הביתה. זה חלק מהתפיסה של עולם הרפואה שאומר לא צריך בתי חולים, צריך לטפל באנשים בקהילה את הבן אדם בקהילה. אז לא יצטרכו לבוא למחוז. אנחנו נבוא אליך אחת לשבוע, תגיע עובדת סוציאלית ואחות, ויבדקו את שלומך. אני חושבת שאלה בשורות לגיל השלישי לאנשים שמתמודדים עם פוסט טראומה.

ניידת נפשית למצוקה נפשיות

הרבה פעמים כשבן אדם נמצא על הקצה או מאיים באובדנות, מה עושים שולחים משטרה. משטרה זה לא מה שצריך. אז אנחנו עכשיו רוצים להקים שירות של ‘מד”א נפשי’, צוותי חירום עם אנשי מקצוע, לא צריך משטרה. זה עלה  מאנשים שמתמודדים עם פוסט טראומה, שאומרים, אני רואה  מולי, עכשיו משטרה זה רק עוד יותר מכניס אותי לסטרס, אז את זה אנחנו כבר מקווים לצאת למכרז.

תעסוקה

עוד דבר שאני מוטרדת ממנו מאוד ואני מזמינה את הציבור גם להביא הצעות. אחד הדברים, שמאוד מלחיצים אותי, זה 50% מהאנשים שמתמודדים עם פוסט טראומה אינם מועסקים. אני חושבת שבן אדם שאין לו לאן לקום בבוקר, זה לא טוב עבורו ולא למשפחתו. אז אנחנו רוצים להקים ועדה שתחשוב לעשות שיתופי פעולה עם מעסיקים. הנתיב השני זה אלה שבאמת  לא מתאפשר להם לקום בבוקר לעבודה, להקים איזה שהם מרכזים שיהיה לאן לקום בבוקר, להתלבש, להיות קצת עם החבר’ה. לחזור 2-3 הביתה. אבל יצאת, יצאת מהמיטה, אז בעניין הזה אנחנו גם נערכים לסוג של מרכזים שיוקמו פה. עבור הנשים שהיום הם 7% וזה הולך וגדל, ככל שהן משתלבות בתחום הלחימה. להקים קבוצות עבור נשים, מענה ייחודי עבור נשים, גם עבורן אנחנו חושבים כל הזמן ומקשיבים להן.