ועדת החוץ והביטחון – הצפי ל 20 אלף לוחמים פצועים ממלחמת חרבות ברזל

מנתונים שהוצגו בוועדת החוץ והביטחון עולה כי בשלושת חודשי הלחימה מאז ה7.10, נכנסו לטיפול האגף לשיקום במשרד הביטחון פי 2 מטופלים מכל שנת 2022. רוב הפצועים המטופלים באגף הינם גברים, חיילי מילואים, כמחציתם עד גיל 30. יו"ר הוועדה אדלשטיין: "כוונות טובות זו לא תכנית עבודה, נפעל לכך שיתקבלו תקנים ראויים ותקציב ראוי"
צילום: דובר צה"ל

שתפו:

Facebook
WhatsApp

לימור לוריא, סמנכ”ל וראש אגף שיקום, הציגה לוועדה את פעילות האגף מאז ה7.10, והאתגרים איתם הוא מתמודד. על פי נתוני האגף, נמצאים כיום בטיפול אגף השיקום 4,544 פצועים, כאשר מידי יום מתווספים 60 פצועים חדשים. אלה מצטרפים ל 62,000 פצועים ותיקים. רוב הפצועים המטופלים באגף הינם גברים, חיילי מילואים, כמחציתם עד גיל 30. בשלושה חודשי הלחימה מאז ה7.10, נכנסו לטיפול האגף פי 2 מטופלים מכל שנת 2022.

ראש האגף הוסיפה ואמרה כי האגף לא מחכה לפצועים אלא פונה אליהם באופן יזום על מנת לתת מענה מידי הכולל, טיפול רפואי, טיפולים נפשיים לכולם, תשלומי מקדמות וחבילות סיוע כלכלי בתקופת האשפוז. האגף פועל למאבק בבירוקרטיה כך שקודם יחל השיקום שיקום, אחר כך ועדות. על פי הערכת האגף, היקף הבקשות צפוי לגדול מכ-5,000 בממוצע בשנה עד כ- 20,000 בשנת 2024, כאשר לאחר מכן התייצבות על שגרה חדשה של 8,000 בקשות בשנה.

מבחינת כוח אדם של עובדים סוציאליים, יחס מטפל/מטופל על 1:850, ואילו של עובדי רווחה שירותי רפואה היחס עומד על 1:1,200. לדבריה נדרשת תוספת של לפחות 150 תקנים. במקביל לתוספת התקנים הנדרשת, נערכים באגף לשינוי תצורת מבנה השירות באגף.

ראש האגף עדכנה כי תקציב האגף המקורי לשנת 2023 עמד על 5.2 מיליארד ₪, בעוד שהתקציב המעודכן עומד על 5.5 מיליארד ₪. ואילו תקציב 2024 עדיין בדיונים מול האוצר.

לסיכום אמרה לימור לוריא כי המלחמה הובילה לגידול חסר תקדים בהיקף האנשים המטופלים באגף ואנו צופים שינוי בתמהיל האוכלוסייה המטופלת באגף ונערכים למתן מענים מותאמים. היקף האנשים שיתמודדו עם בעיות נפשיות במדינה מחייב מענה ברמה הלאומית. שיתוף הפעולה עם צה”ל וארגון נכי צה”ל – מוכיח את עצמו בשטח ואנו מברכים על כך”

עידן קלימן, יו”ר ארגון נכי צה”ל: “כמו כל המדינה הארגון הוא לא אותו ארגון מאז ה7.10. זרקנו לפח את כל התוכניות של 2024 ובנינו תוכנית מותאמת שכוללת: הגדלת כוח האדם בארגון – גידול מאסיבי בכמות המטפלים בנפגעי פוסט טראומה ורכזי הצעירים, התאמה ושיפוץ מבנים שיפוצים בבתי הלוחם והתאמתם לצרכים המשתנים. התחושה היא שאנחנו די לבד באירוע הזה. אנחנו לא מרגישים שיועמשי”ם ואנשי כספים באים ושואלים מה צריך? הם יותר עסוקים בלהגיד לנו מה לא. צריך להתעקש שהתקציב של אגף השיקום יהיה צבוע. אם אגף השיקום לא יקבל לפחות 200 תקנים חדשים, אנחנו נהיה פה עוד שנתיים באותם דיונים עם אותם אנשים מתוסכלים.”

רס”ן מיטל סלע עדכנה לפני ה-7.10 היו 200 אנשי קבע בשיקום, ואילו מאז התווספו אליהם עוד 300. לדבריה, צה”ל זקוק למשאבים רבים וכוח אדם רב על מנת להתמודד עם המספרים האלה.

איימי פלמור, יו”ר נט”ל: “כשכיהנתי כמנכ”לית משרד המשפטים גייסנו תוך שלושה שבועות עובדים זמניים, אנחנו מכירים את הפחד של האוצר בגיוס כוח אדם אבל יש לזה פתרונות. אין שום הסבר למה לא גויסו אנשים וצריך להבין שאין קסמים בעניין הזה, אי אפשר לתת מענה לכל כך הרבה אנשים מבלי שיש מספיק כוח אדם לטפל בהם. הכותרת של הדיון היה צריכה להיות כלכלת חימושים, הטיפול והמענה לפצועים הוא הדבר שממשיך לקיים את החברה במדינת ישראל. יש מסה גדולה שאפשר לתת למה מענה בשלבים מיידים כדי שלא תתקבע פוסט טרואמה. אי אפשר לקיים את כל המעגל הזה רק על בסיס תרומות. בנט”ל 80% מהטיפול הקליני מומן על ידי תרומות ואין לנו פנים לבוא לתורמים כשזה המצב.”

במהלך הדיון שמעו חברי הוועדה סיפורים אישיים של הלומי קרב, ושל הורים ונשים להלומי קרב ואת האתגרים איתם הם מתמודדים. אחד מהם אמר: “אין לי כסף לאוכל ואני צריך לעבור ועדות, אני לא קם בבוקר, אני לא מסוגל לקום בבוקר בלי לשתות בקבוק. המדינה הפכה אותי לאלכוהוליסט. מי יקח אחריות על כמעט מיליון ₪ חובות שנכנסתי בגלל שהלכתי להיהרג בשביל כולם פה.”

אחר הוסיף: “אני מפחד ללכת לישון עם אשתי מכיוון שלילה אחד חנקתי אותה מתוך שינה. יש לי ילד בן 4 ואני כבר רואה את הסימנים שהוא מתחיל לפתח. יש לי תינוק שאני לא מסוגל לשמוע אותו בוכה, זה מעלה לי זיכרונות. אל תפרידו בין הפצועים פיזית לבין הפוסט טראומה”.

יו”ר הוועדה, ח”כ יולי אדלשטיין אמר בסיכום הדיון: “אם אנחנו מסתכלים מעבר למצוקה האישית, מה שהאנשים אומרים לנו זה שהם מחפשים תשובות, לא הזדהות ונאומי תמיכה. במסגרת דיוני התקציב כאן אנחנו ניפגש עם משרד הביטחון ואגף השיקום, המשימה שלנו תהיה לטפל בכמה מהנושאים שעלו כאן. ברור לגמרי שיש הרבה כוונות טובות אבל זו לא תכנית עבודה לאורך זמן ויש צורך בתקציבים ובאנשי מקצוע בעלי הכשרה מתאימה. בדיוני התקציב אנחנו נפעל לכך שיתקבלו תקנים ראויים ותקציב ראוי, כל זה תחת ביקורת שהדברים הולכים למקומות הנכונים.”