החל הדיון: הגבלת שכר טרחה של עורך דין משרד הביטחון בתביעות נכי צה”ל

ועדת העבודה והרווחה בראשות ח”כ ישראל אייכלר החלה לדון בהכנה לקריאה ראשונה בהצעת חוק לפיה יוגבל שכר הטרחה שרשאי עורך דין לגבות עבור טיפול מול משרד הביטחון – אגף השיקום בתביעות של נכי צה”ל. על פי ההצעה, בעבור פתיחת תיק התביעה יורשה עורך הדין לגבות עד 5,000 ש”ח ובעבור הטיפול בתביעה – עד 8% מסך כל התגמולים שיתקבלו לתקופה של חמש שנים, לפי שיעורם ביום החלטת קצין התגמולים, או עד 8% מסך המענק, אם נפסק כזה.

יו”ר הוועדה ח”כ אייכלר ביקש מיוזם החוק ח”כ מיכאל ביטון לקיים שיח משותף עם לשכת עורכי הדין, ארגון נכי צה”ל וארגון נפגעי פעולות האיבה וגורמים נוספים המעוניינים להתייחס להצעת החוק, במטרה לגבש נוסח מוסכם. במקביל, ציין, כי הוועדה ממתינה לקבלת תזכיר הצעת החוק הממשלתית בנושא.

בפתח הדיון בהצעה אמר יוזם ההצעה, ח”כ מיכאל ביטון:

“הצעת החוק הזאת נולדה לאחר שחייל שלי מגולני סיפר לי שברח מהארץ, אחרי שעוה”ד שלו לקח לו חצי מהכסף שקיבל מהמדינה והוא הגיע למצב של פשיטת רגל. בעזרה של חברי פרופ’ יובל אלבשן הצלחנו לסייע לו והיום הוא משתקם. הגבלת שכר טרחה קיימת כבר היום עבור ניצולי שואה ונפגעי תאונות דרכים אך לא עבור נכי צה”ל. אלפי ממתינים כעת בתיקים מול משרד הביטחון ונחיל את ההצעה גם על נפגעי פעולות איבה. מבקר המדינה כתב מכתב נגד גרירת הרגליים בחקיקת החוק הצודק והשוויוני הזה, ששם את נכי צה”ל כשווים לאוכלוסיות אחרות ולא מאפשר לעשוק אותם. צריך להאיץ את ההליכים ולקדם אותו מהר”.

ח”כ ארז מלול:

“מדובר בצעד חשוב וגדול עבור מי שחרפו את נפשם למען המדינה ומגיע להם את כל הזכויות. עם זאת, אוכלוסיה אחת לא יכולה להשכיח אחרת וצריך להחיל בהגבלה גם את נפגעי פעולות האיבה, שברגע זה עומדות 60,000 תביעות שלהם. אנשים שנפגעו גופנית ונפשית ואין להם גב ומשענת או ידע כיצד להתמודד עם הביטוח הלאומי. עורכי הדין הם ברובם אנשים טובים ויקרים אבל חלקם מנצלים את חוסר הידע ואת המצב הנפשי של הנפגעים ומחתימים אותם על הסכמים לא ראויים”.

ח”כ דבי ביטון תמכה גם היא בהצעת החוק, אולם ציינה כי כדי שהתובע יממש את זכויותיו, חשוב שיהיה מיוצג על ידי עורך דין בתביעות מול משרד הביטחון. לדבריה, “צריך לדעת שהתביעות האלה דורשות הרבה עבודה, לעיתים מורכבת, ולוודא שעם ההגבלה זה עדיין יהיה מתגמל עבור עורכי הדין”.

רו”ח נתנתאל שקד, נציג הלומי קרב:

“כולנו מבינים שעורכי דין צריכים להרוויח את פת לחמם. אבל יש עורכי דין שמחתימים נכי צה”ל על הסכמים שפוגעים בחלשים ביותר, כמו הסכמי היוון שלוקחים מקצבת הנצרך ומהתגמולים לפעמים עד גיל 80. זה מגיע לסכומים של 300-400 אלף ש”ח וכדי לשלם את זה הנכה לוקח הלוואה. יש עורכי דין שעושים את זה שהם נכי צה”ל בעצמם”.

עו”ד ערן בקר, לשכת עורכי הדין הביע חשש כי הצעת החוק תעשה ‘יותר נזק מתועלת’ לנפגעים ואמר כי היא עלולה למנוע מנכי צה”ל ייצוג משפטי ראוי. כמו כן ציין כי “ללשכת עוה”ד ישנם בלמים ואיזונים וכבר בשנת 2019 קבעה שעו”ד שגובה שכר טרחה מגמלאות מהוונות עובר עבירה אתית עד כדי שלילת רישיון. אם עו”ד התרשל בעבודתו ניתן להגיש נגדו תלונה, גם בצורה אנונימית, וכל תלונה שתוגש תטופל בצורה מסודרת”. על פי עו”ד ענת גינזבורג מהשכה, במהלך השנים הוגשו תלונות בודדות בלבד אודות מקרים מהסוג הזה, והן טופלו בוועדת שכר הטרחה ובוועדת האתיקה של הלשכה. עו”ד עומר יעבץ, נכה צה”ל ויו”ר משותף לוועדת נכים תגמולים ושיקום בלשכה הוסיף: “חוק הנכים וחוק נפגעי פעולות איבה שונים מחוקי תאונות הדרכים ומנכות כללית בהיבטים כמו קביעת אחריות וקשר סיבתי. זה לא דומה ולכן לא צריך להחיל כאן כללים שווים”. עוד ציין כי “עורכי דין נשכרים במיקור חוץ על ידי אגף השיקום ומקבלים מיליונים עבור ייצוג המדינה מול נכי צה”ל והצעת החוק הזו עלולה לייצר מגבלה קשה שתפגע בייצוג הנכים עצמם”.

עו”ד שי סומך ממשרד המשפטים אמר:

“נתבקשנו על ידי שר המשפטים לכתוב הצעת חוק ממשלתית בנושא שתחול על נכי צה”ל, משפחות שכולות ונפגעי פעולות איבה. אנחנו עובדים על זה באינטנסיביות בשבועות האחרונים ואני מקווה שיופץ תזכיר בתוך כשבועיים. מדובר בתשלומים שהמדינה משלמת לאוכלוסיות חשובות ויקרות. הרצון של המדינה הוא כמובן שהכסף יגיע לידי האנשים. מצד שני אנחנו לא רוצים לקבוע רף נמוך מידי לשכר הטרחה כדי שכן יהיה ייצוג. לכן אנחנו נעזרים ברו”ח יהודה מלול שמומחה לתחום, כדי להגיע מתווה הנכון”. עוד ציין סומך כי בכוונת המשרד לגבש הסדר מיוחד לחללי ה-7 באוקטובר ולבקש תחולה רטרואקטיבית לחוק מתאריך זה.

עו”ד רועי משולם, ארגון נכי צה”ל הביע תמיכה בהצעת החוק, אולם ציין כי בנוסח הנוכחי ישנן לקונות רבות שיש להסדיר. רותי פרמינגר, ארגון נפגעי פעולות איבה: “ציינה גם היא את חשיבות ההצעה והחלתה גם על נפגעי פעולות איבה. כמו כן ציינה: “יש לנו מחלקה משפטית שעומדת לרשות חברינו ללא תשלום ואנחנו פונים לכל מי שצריך עזרה להגיע אלינו להתייעצות לפני שפונים לעורך דין”.

עו”ד ורד מושקובסקי, מנהלת הקליניקה להכרה בנכות צבאית בקריה האקדמית אונו: “התחום של נכות צבאית הוא רחב מאוד, יש הליכים פשוטים ויש מסובכים. יש לנו המון פניות מאנשים עם הסכמי שכר טרחה קטסטרופליים או יחס מחפיר. יש עורכי דין שלוקחים שכר טרחה מופרך בלי קשר לתוצאות, עורכי דין שהעבירו תיקים בלי אפילו לעדכן לקוח, תקפו לקוחות שהחליטו להפסיק את הייצוג ועוד. הם עושים לכולנו עוול. צריכה להיות הגבלה מורכבת, כשהסכום צריך להיות דינאמי ולהיגזר מסוג התיק וסוג ההליך המשפטי. כך עורכי הדין יקבלו שכר טרחה מתגמל על פי העבודה”.