הלוחם שנשכח בלב עזה בצוק איתן, הפך למטפל גוף נפש מוביל

עבור דן אור, לוחם הנדסה, המלחמה לא הסתיימה כשיצא מרצועת עזה בקיץ 2014. היא המשיכה ללוות אותו ברחובות תל אביב, בסיוטים בלילה ובחוסר שקט תמידי שמילא את יומו. כיום, כשהוא מטפל מוסמך בפסיכותרפיה גופנית ובשיטת SE – Somatic Experiencing

לבד בדיר אל-בלח

במהלך מבצע "צוק איתן", דן שירת כמפקד D9. באחת הפעילויות בעומק רצועת עזה, מצא את עצמו בסיטואציה שכל לוחם חושש מפניה: היחידה התקדמה, והוא נותר לבדו בשדה הקרב, חשוף לירי ללא קשר או ציוד מגן מספק. במשך שעות ארוכות הוא שרד את התופת, עד שהצליח לחבור רגלית לכוח חי"ר סמוך.

האירוע הזה, יחד עם קולות הפיצוצים הבלתי פוסקים, נצרבו במערכת העצבית שלו. "חזרתי הביתה, אבל חלק ממני נשאר שם," הוא מתאר. תסמיני הפוסט-טראומה לא איחרו לבוא: סיוטים חוזרים, כעסים מתפרצים וניסיונות "למסך" את הכאב באמצעות עבודה אינטנסיבית בחיי הלילה ואלכוהול.

נקודת המפנה: כרטיס בכיוון אחד

ההבנה שמשהו אינו כשורה חלחלה בטיול אחרי צבא, כשקולות זיקוקים בתאילנד הטיסו אותו בשבריר שנייה חזרה לעזה. לאחר תקופה של חוסר יציבות קיצוני במגורים ובמערכות יחסים, דן החליט על צעד דרסטי: כרטיס טיסה להודו בלי תאריך חזרה.

במהלך שנה של התבודדות, מדיטציה ושהות במנזר טיבטי בנפאל, החל דן להקשיב לגוף שלו. קורס ויפאסנה אינטנסיבי הציף את הסיוטים, אך גם חולל שינוי פנימי: "בחלומות שלי הפסקתי להיות הקורבן," הוא מספר. שם, בתוך השקט, נזרע הזרע להבנה שהטראומה אינה רק בראש – היא חיה בשרירים, בנשימה ובדופק.

הגוף זוכר – והגוף מרפא

כשחזר לישראל, דן פנה ללימודי פסיכותרפיה גופנית במכללת רידמן. הוא בחר להתמקד בשיטת Somatic Experiencing (SE), גישה טיפולית הפונה ל"מוח הזוחלי" ואחראית על תגובות ההישרדות שלנו.

במהלך סשן טיפולי, נזכר דן ברגע ההוא ב-D9. גופו החל להגיב פיזית בזיעה ובתנועות לא רצוניות – דחפים של "הילחם או ברח" שקפאו בזמן האירוע המקורי לפני שנים. "האפשרות לתת לגוף לבצע את הריצה שלא יכולתי לרוץ אז, הובילה להקלה עצומה," הוא מסביר.

מסר ללוחמים: אל תשארו מנותקים

כיום דן מטפל באחרים המתמודדים עם פוסט-טראומה, ומדגיש כי הניתוק מהגוף הוא מנגנון הגנה מסוכן. "הגוף זוכר את הסכנה, ולכן אנחנו מפחדים להרגיש אותו. אבל בלי חיבור לגוף, הלחץ נשאר תקוע ומתפרץ ככאבים פיזיים, עייפות כרונית או התפרצויות זעם."

עבור דן, הטיפול אינו מוחק את הזיכרונות מעזה, אלא משנה את הדרך שבה הם משפיעים על ההווה. בזמן שהוא מתכנן להנחות קבוצות ולהקים משפחה, הוא מבקש להעביר מסר של תקווה: "אפשר לחיות לצד העבר ממקום של רווחה ושקט. הריפוי מתחיל בנשימה אחת פשוטה."