"לא משנה באיזו סיטואציה אני נמצא ולא משנה אם יש לי קטיעה רגל או יד, אני הולך לחיות את החיים שלי בשביל כולם ואני הולך לנצל את זה", כך אומר בוריס, לוחם דובדבן בן 28, שנפצע קשה במלחמת אוקטובר. מאז איבד את רגלו, הוא הספיק לכבוש את פסגת הקילימנג'רו בטנזניה, בגובה כמעט 6,000 מטר, וליצור רגע בלתי נשכח כשהציע שם נישואין לבת זוגו.
בוריס נפצע פעמיים במהלך הלחימה בעזה. בפעם הראשונה נפצע קל מרסיסי רימון, אך סירב להתפנות כדי לסייע לפצועים נוספים: "אמרתי לרופא שאני לא יכול להשאיר עוד עשרה חברים להילחם פה לבד". בפעם השנייה נפצע קשה ממטען שהופעל מתוך מנהרה מוסתרת, אירוע שבו נהרגו ארבעה מחבריו ונפצעו עוד חמישה: "מצאתי את עצמי עף מהדף, עם קיר שריסק לי את העצמות ושכב עליי. הייתי דקות ארוכות לכוד עד שחילצו אותי".
תהליך השיקום שלו היה ארוך וקשה, וכלל 19 ניתוחים ב-68 ימים. "הדבר היחיד שמחזיר אותי למציאות זה הכאב, כי הכאב הוא תמיד אמיתי", מתאר בוריס את הרגעים הקשים בבית החולים. את הכוח להתאושש שאב בעיקר מהוריו: "אבא שלי נתן לי סטירה בבית החולים ואמר שזו פעם אחרונה שהוא רואה אותי במצב כזה. הבטחתי לו שאעשה הכל כדי לחזור להיות מי שהייתי ואפילו יותר מזה".
רק חודשים ספורים לאחר מכן החליט לטפס על הקילימנג'רו: "רציתי להוכיח לעצמי ולאחרים שאנשים עם מוגבלויות יכולים לעשות דברים שגם אנשים רגילים לא מצליחים לעשות". במהלך המסע הקשה, נתקל בקשיים פיזיים עצומים ואף בסיכון להיפותרמיה, אך סירב לוותר: "אמרתי לעצמי, אני עושה את זה ולא משנה מה. לא עניין אותי מה הדרך ומה התירוצים שאמצא על הדרך".
בוריס ממשיך לתכנן אתגרים חדשים, ביניהם תחרות איש הברזל, ומסיים כיום את לימודיו במערכות מידע. הוא מעביר מסר חד וברור: "אנשים חושבים שפצועים הם חלשים או מסכנים. אני לא מסכן. אני חי טוב מאוד, עושה סנובורד, לומד, מטייל ומנהל זוגיות. אנחנו יכולים לעשות הכל".
