את ההשלכות הרגשיות של המלחמה הנמשכת שפרצה באוקטובר, מכירים היטב בעמותת “הגל שלי”. העמותה, שפועלת זה כעשור, מעניקה גם בשגרה וגם בחירום כלים טיפוליים באמצעות גלישת גלים לבני נוער במצבי סיכון ואוכלוסיות מיוחדות. בעקבות המתקפה הרצחנית ב-7 באוקטובר לקחה על עצמה העמותה טיפול גם בניצולים ממסיבת הנובה ומיישובי עוטף עזה. למעלה מ 2000 אזרחים לקחו חלק בתוכנית החירום של הגל שלי.
מאות לוחמים שלקחו חלק בלחימה בעזה ובלבנון מגיעים כל שבוע לקבוצות הגל שלי על קו החוף של ישראל. לעבודה של עיבוד חוויות לחימה והתמודדות עם טראומות משדה הקרב. בראיון משותף מספרים עומר טולצינסקי, אחד ממייסדי העמותה ומטפל, ונתנאל סיני, לוחם מילואים, לאחר ששוחרר, החל לחוות סיוטים בלילות ופלאשבקים קשים מאירועי המלחמה ביחד עם תגובות קרב וטראומה. נתנאל הגיע לעמותת הגל שלי דרך אגף השיקום והחל בתהליך ששינה את חייו לחיוב ונתן לו להרגיש שוב מוגן, בטוח ולהתחבר אל הרגשות שלו.
“הים הוא זירה חינוכית טיפולית אולטימטיבית. זה מקום שהוא משתנה כל הזמן: הוא יכול להיות גבוה ומסוכן והוא יכול להיות שקט. אנחנו בעצם לא שולטים בו. עם זאת, מה שאנחנו עושים בפעילות שלנו, הוא ללמד את החבר’ה לקחת גלשן ולהיכנס פנימה, להיכנס למים, להתמיד ולהתמודד. גם אם נופלים, אנחנו צריכים לקום ולנסות שוב ושוב”.
