בשירותו הסדיר שירת כחובש ביחידת החילוץ האווירי 669 ופעל באירועי קצה שהטביעו בו חותם והשפיעו על עולמו הרגשי באופן עמוק ומורכב. במהלך השירות, פיתח מנגנון התמודדות שהפך לדפוס קבוע בחייו – ניתוק רגשי מוחלט בעת משימה. "כשהייתי עולה על המסוק כל מה שהיה קשור לרגש היה נשאר מחוץ למסוק," מתאר קוגן בכנות. "באתי לתפעל." הניתוק הזה היה הכרחי לתפקוד במצבי קיצון, אך גבה מחיר רגשי עצום לאורך זמן.
"כשהייתי עולה על המסוק כל מה שהיה קשור לרגש היה נשאר מחוץ למסוק." אחד האירועים שלא הרפו ממנו היה פינוי של נערה צעירה: "בסוף היא מתה לי בידיים, בחורה בת 17. ופיניתי אותה לרמב״ם, ששם גם פינו את אחי שנהרג בתאונת אופנוע."
אחד האירועים המכוננים היה במבצע חומת מגן בשנת 2002, כשקוגן ויחידתו נשאבו למערבולת של חילוצים בלתי פוסקים: "מצאנו את עצמנו כמעט חמישה ימים באוויר, נגלות של פצועים ועשרות פצועים ברצף. בין הפריקה של הפצוע להזנקה הבאה הרבה פעמים לא הייתה הפסקה."
עשר שנים לאחר שחרורו, בגיל 30, התפרץ המשבר. "היתה לי בדיעבד סוג של התפרצות של פוסט טראומה בגיל 30 פלוס, 10 שנים אחרי הצבא," מספר קוגן בכנות. "ידעתי שיש לי ילד קטן. ידעתי שכל מה שאני לא אעשה, כל העבודה שאני לא אעשה עם עצמי, הוא יצטרך לספוג את זה. אז החלטתי שאני יוצא מזה. No matter what."
התסמינים שהופיעו היו ברורים: "התקפי זעם, נדודי שינה, מחשבות חודרניות. נכנסתי למשבר תעסוקתי מאוד מאוד רציני. לא יכולתי לחזור לעבוד… מרמה שאני מסתובב בכל העולם ומנהל סטארטאפ, לרמה שאני עובד בניין וחקלאות." הוא מתאר. "תקופה מאוד קשה. בזמן הזה גם התגרשתי, שגם זה היה מאוד מאוד לא פשוט ועם ילד קטן."
בחיפושיו אחר פתרונות, קוגן פנה תחילה לעולמות הפילוסופיה והרוח. "התחלתי להתעניין נורא ברוח וקראתי מלא פילוסופיה," הוא מתאר. הוא גם ניסה שינויים בתזונה, התמקד ביוגה, והפסיק לעשן קנאביס שהיה חלק משגרת התמודדותו.
הרגישות הגבוהה שפיתח איפשרה לו לזהות את הדפוסים שהיו תקועים בגופו ובנפשו. הוא החל לחקור את הקשר בין תגובות גופניות לדפוסים רגשיים, והבין שהטראומה מתבטאת בכל המערכות – פיזית, רגשית ומנטלית: "כל הדבר הזה הוא יחידה אחת המנטלי, הרגשי, הפיזי. הכל קורה ביחידה אחת. אין מקום שבו יש הפרדה."
נקודת המפנה הגיעה כאשר החל להבין שהריפוי שלו חייב לשלב עבודה גופנית-נפשית: "אם אתה מסתכל על סימפטומים של פוסט טראומה ויש לך מתח וחרדה, דיסוציאציה וניתוק, הדחקה רגשית, הפרעות קשב… אתה אומר אוקיי, אני חי, אני מתמודד עם מה שיש לי ואני לא רוצה להישאר במתח וחרדה."
קוגן החל להשתמש באמבטיות קרח ככלי טיפולי: "ברגע לפני הכניסה, אני מתגבר על דיסוציאציה. אני מפתח את המיומנות להיכנס לנוכחות ולחיבור לעצמי." לצד זה פיתח שיטות המשלבות תרגילי נשימה, מדיטציה ואימוני לחימה.
כשפרצה מלחמת אוקטובר 2023, מצא קוגן את ייעודו. יחד עם מומחית לטראומה, הקים את תנועת "מגדלור" – רשת של מטפלים המלווים אנשי מפתח בקהילות שונות. "עברו אצלי יותר משלושת אלפים לוחמים מהשביעי באוקטובר," הוא מספר בגאווה.
