שיר שניאורסון רצתה לעשות את השירות הצבאי הכי משמעותי שיש, לתרום כמה שיותר למדינה. כאחת שמגיעה מבית שם כולם עושים שירות קבע ומילואים היא שאפה הכי גבוה. היא התגייסה לחיל הרפואה, סיימה בהצלחה קורס חובשות קרביות וביקשה להשתבץ בגזרות הכי קרביות, חברון, ונקודות נוספות ביהודה ושומרון.
שיר מספרת על שירותה כחובשת קרבית בניידת טיפול נמרץ, בתקופת שירותה התרחשו עשרות פיגועי יחידים שכללו אירועי ירי, דקירות ודריסה. כל זה לצד הטיפול בלוחמים שנפצעים בזמן פיגועים, והרגעים הקשים והלא נתפסים של זיכוי זירה בה צוות האמבולנס צריך לטפל בגופות של מחבלים.
אחרי שירותה הצבאי, החלו להופיע סימני פוסט טראומה, אך שיר לא נתנה להם מקום והמשיכה בחייה, בזכות התעקשות משפחתה פנתה לקבל טיפול פסיכולוגי. "הבנתי את הייעוד שלי בזכות הכלבים שתמיד היו לצידי והעניקו לי תמיכה ואהבה ללא גבולות ורציתי להביא את הטוב הזה לעוד מתמודדי נפש ופוסט טראומה, זה מה שהביא אותי להיות כלבנית טיפולית למתמודדי פוסט טראומה.
אחרי קורס העצמה לנשים בארגון נכי צה"ל – 'עכשיו אני', הגשימה שיר את חלומה.
