אל"מ ענבר סיטבון: "צה"ל נכנס מתחת לאלונקה – גם למען הפצועים והנכים"

בעיצומה של אחת התקופות הקשות בתולדות המדינה, קיבל צה"ל החלטה יוצאת דופן: להרחיב את חטיבת הנפגעים ולהקים מחלקה ייעודית חדשה – מחלקת הפצועים, הנכים, השבויים והנעדרים.

המחלקה, שהוקמה בעקבות עוצמת האירועים והיקף הנפגעים ממלחמת "חרבות ברזל", נועדה לספק ליווי אישי, מקצועי ורגיש לאלפי חיילים ואנשי כוחות הביטחון שנפצעו, הוגדרו כנכים, נשבו או נעדרו, וגם לבני משפחותיהם. בראש אחת המחלקות הרגישות והמשמעותיות ביותר בצה"ל עומדת אלוף משנה ענבר סיטבון, שמובילה את המהלך מתוך תחושת שליחות עמוקה: "הבנו שאנחנו צריכים להיכנס מתחת לאלונקה – לא רק בקרב, אלא גם בבית, בשיקום, ברגעים הכי קשים שאחרי".

בשיחה עם הפודקאסט "הגשר – מדברים פוסט טראומה", היא פורשת את ההיקף העצום של עבודתה, המהפכות השקטות שמתחוללות בשטח, והתקווה שמובילה אותה בכל יום מחדש.

מחלקה חדשה לאתגרי השעה

הקמת המחלקה החדשה בחטיבת הנפגעים לא נעשתה במקרה. "מאז השבעה באוקטובר המספרים והמורכבויות הפכו למשמעותיות הרבה יותר", מסבירה סיטבון. "חצינו את רף ה־18,000 פצועים מהמלחמה האחרונה. המספרים לא נתפסים, וזה עוד לא נגמר". לדבריה, הקמת מחלקת הפצועים, הנכים, השבויים והנעדרים היא אמירה ערכית: "הצבא מבין שאנחנו צריכים למסד מדיניות חדשה ולייצר מענים מותאמים. לא רק עבור הפצועים, אלא גם עבור בני משפחותיהם".

מערך ליווי חדשני: משיקום ועד תקווה

סיטבון מספרת בהתרגשות על שני פרויקטים פורצי דרך שהוקמו לאחרונה: "ממשיכים בחיים" – תוכנית ייחודית שמחזירה למדים פצועים ותיקים שעברו שיקום משמעותי, והם מלווים היום את הפצועים הקשים ובני משפחותיהם. "הם התקווה. הם ההוכחה החיה שיש חיים אחרי הפציעה".

"תלם" (תמיכה, ליווי ומיצוי זכויות) – מערך של 215 קציני מילואים שנכנסים לבתי הפצועים, עוזרים להם ולבני משפחותיהם במיצוי זכויות, בהתמודדות עם הרשויות, וביצירת חיבורים עם הצבא. "זה הכוח הרך של המדים. הם באים בשם צה"ל, ואומרים – לא שכחנו אתכם".

שבויים, נעדרים והחיבוק שלא נגמר

לצד הפצועים, סיטבון אחראית גם על משפחות השבויים והנעדרים. היא מספרת על השתתפותה במבצע השבת השבויים בנובמבר 2023: "זאת הייתה זכות ענקית. היום אנחנו מלווים את המשפחות עם קציני קשר שמכירים כל פרט וצרכים ייחודיים". גם חיילות שחזרו מהשבי קיבלו את האפשרות לשוב ולשרת. "לכולם יש מקום. מי שבוחרת לחזור – אנחנו נפתח לה את השערים. זו זכות".

שיתוף פעולה בין הגופים

אחד האתגרים המרכזיים הוא חיבור בין צה"ל, משרד הביטחון, אגף השיקום והרשויות המקומיות. "אנחנו עוד לא שם בהעברת מידע לרשויות המקומיות, זה מורכב בגלל פרטיות. אבל עשינו דרך, ויש מנגנוני הסכמה מול הפצועים, ואנחנו פועלים כדי להקל בכל מה שניתן – מחניה ועד תיאום זכויות". היא מדגישה שצה"ל פועל כיום בשיתוף פעולה נדיר בין החילות והאגפים: "כולנו הבנו שאם לא נעבוד יחד – לא נצליח. היום הקצינים שלי יושבים בבתי החולים, לצד קציני רפואה ופסיכולוגים, ועובדים יחד, באותה משימה".

לא שוכחים את הוותיקים

סיטבון מתעקשת שלא לשכוח את הפצועים והנכים מהמערכות הקודמות: "נכון שחרבות ברזל תפסו את רוב הקשב, אבל לא ויתרנו על הוותיקים. הזמנו אותם ראשונים לאירועים, ליווינו אותם, יצרנו שיח. אסור לנו לשכוח אותם".

מבט לעתיד

לקראת שנת 2026, המחלקה מתכננת להעמיק את הליווי ולעבור מתמיכה אינטנסיבית להמשכית. "אנחנו שואפים לכך שכל פצוע ידע שיש מישהו בצבא שזוכר אותו, שמחכה לו, שדואג לו", אומרת סיטבון.

ולסיום, היא מבקשת לומר לצוות שלה: "יש לנו את האנשים הכי טובים בעולם. כל בוקר הם קמים כדי לפגוש את הכאב של מישהו אחר ולעשות בשבילו טוב. לי יש זכות אדירה לפקד עליהם".