השר אופיר סופר קורא להתייחס אחרת לנכי צה”ל ששירתו כלוחמים: “לכל נכה שנפגע בשירותו מגיעים 100% ויותר, אבל בסוף כשאתה יושב מול העוגה, אתה מבין שמי שהיה אתמול בג’נין מגיע יותר”. עוד קרא השר, שעמד בעבר בראש ועדת משנה לטיפול בהלומי הקרב, לעסוק בשיקום נכי צה”ל ולא בזכויות: “למנות בכל מחוז אחראי לנושא של טיפול בפוסט טראומה; צריך בית ל-PTSD”
ועדת העבודה והרווחה בכנסת בראשות ח”כ ישראל אייכלר ממשיכה לדון בהצעת החוק שתעגן את זכויותיהם של נכי צה”ל. הדיון היום עוסק בעיגון ותיקון הזכויות בתחום הניידות, בהן התנאים לקבלת סיוע לרכישת רכב ואביזרים הנדרשים לנכה לנהוג. הצעת החוק מעדכנת את הסכומים הניתנים לנכי צה”ל לצורך רכישת רכב על פי מצב השוק ומאפשרת להצמיד ולעדכן את הסכומים גם בעתיד. כמו כן, ההצעה מעניקה לראשונה זכאות לניידות גם ל- 123 נכי צה”ל פגועי ראש בעלי אי יכולת קוגנטיבית, מה שהוגדר בדיון על ידי יו”ר ארגון נכי צה”ל עידן קליימן כ”צדק היסטורי”.
לאור בקשת ארגון נכי צה”ל נקבע בדיון שנכי צה”ל המבקשים לממש את זכותם לקבלת רכב, לא ישלחו עוד באופן אוטומטי למכון הרפואי לבטיחות בדרכים, אלא רק במקרה שבו הרופא המטפל או הרופא של משרד הביטחון סברו כי הנהיגה מסכנת אותו או את סובביו, או במקרה שבו יש צורך לאישור אביזרים מיוחדים שיאפשרו את נהיגתו של הנכה. עוד סוכם כי נכי צה”ל שלהם 4 ילדים ויותר, יקבלו מענה לרכישת רכב מתאים לצרכי המשפחה.
במהלך הדיון מחו נכי צה”ל נפגעי פוסט טראומה על היעדר המענים במסגרת הצעת החוק לנפגעי פוסט טראומה ואת העלויות התקציביות הנלוות להצעת החוק בתחום הרכב, כשלדבריהם הכספים האלה יכולים לשמש למתן מענים החסרים להם.
השר אופיר סופר, שעמד בעבר בראש ועדת המשנה לטיפול בהלומי הקרב אמר: “אנחנו צריכים להתרגל לעסוק בשיקום ולא בזכויות. אני לא אומר שלא צריך לתת רכבים רפואיים אבל יש עיסוק עודף במנועים, בשנתונים ולעניות דעתי יש דברים שצריכים להיות יותר עליונים בסדר העדיפויות. אני מבין שיש אילוצים פוליטיים, אבל צריך לזכור שהאחריות שלנו היא אחריות שיקומית”. עוד הוסיף השר סופר: “אני אגיד דבר שהוא לא פופולרי אבל צריך להיאמר- חייבים לטפל אחרת בלוחמים. בנכים שנפגעו מאש האויב, או באימון בעצימות גבוהה. לכל נכה שנפגע בשירותו מגיעים 100% ויותר, אבל בסוף כשאתה יושב מול העוגה, אתה מבין שלמי שהיה אתמול בג’נין מגיע יותר”.
בנוגע למענים לנפגעי פוסט טראומה אמר השר: “ראש הממשלה אמר שיתקיים דיון לגבי PTSD כתוצאה מקרב ואיך מטפלים בו. ה-PTSD עצמו מספר את הסיפור, לכן אין דבר כזה שאי אפשר לטפל בזה. למעלה מ-50% מהנכים פיסית הם כנראה גם עם PTSD. הסוגיה שיהיה מישהו נאמן לנושא הזה ברמת המחוז היא סוגיה קריטית. צריך בית ל-PTSD”.
בתום הדיון היום שעסק בזכויות נכי צה”ל בתחום הניידות, הכריז יו”ר הוועדה ח”כ אייכלר כי הוועדה תפעל יחד עם משרד הביטחון מול משרד התחבורה למתן תו נכה לכל נכה צה”ל המתמודד עם פוסט טראומה. כמו כן, בנוסף, עקב דרישתם של מתמודדים עם פוסט טראומה, הסכימו נציגי אגף השיקום לבחון מתן סיוע בניידות גם לנכים שמפאת אחוזי נכותם אינם זכאים לסיוע ברכישת רכב, וכן לבחון מתן סיוע מוגדל לרכישת רכב לנכים שלהם יותר מ-3 ילדים, או 3 ילדים וכלב שירות.
ח”כ רם בן ברק העלה בדיון את הצורך להגדיר בחוק את המונח פוסט טראומה כתוצאה משירות צבאי ולהקים מנהלת ייעודית באגף השיקום לטיפול בנפגעים: “אנחנו צריכים להתעקש שבמסגרת החוק הזה נעשה את התיקון. שתהיה הגדרה של הלומי הקרב בתוך החוק ומנהלת שתעניק לטיפול הוליסטי יחידני ופרטני לכל פצוע הלום קרב, כי אלו מקרים מורכבים וכל אחד זקוק למשהו אחר”. עם זאת, הבהיר ח”כ בן ברק כי אין בדבריו כדי לומר שאין לקדם את ההטבות המוצעות בתחום הניידות: “אין זכות של אחד צריכה לפגוע בזכותו של אחר”. ח”כ חילי טרופר הצטרף לדברים ואמר: “בעיני היה נכון שכבר בשלב הזה נהיה עם פרק שנוגע לפוסט טראומה, אבל אני לא רוצה שנמנע ממישהו משהו עד שגם האחר יקבל”.
ראש אגף השיקום במשרד הביטחון לימור לוריא השיבה: “אנחנו מקבלים שיש צורך במחלקה ייחודית שמטפלת באוכלוסייה ייחודית בצרוה הוליסטית. יש לזה משמעויות של תקנים ומשאבים שנבדקות בימים אלה ומנכ”ל משרד הביטחון אמר את זה גם בוועדה”. לשאלת ח”כ בן ברק הבהירה לוריא ששום החלטה בתחום הדיור והניידות, שתתקבל במסגרת הפרקים הנידונים כעת, לא תיגרע תקציבים מקידום המענים להלומי הקרב: “יש תקציב ברפורמת נפש אחת שהוא ייעודי לעניין הזה”.
בהתייחס לתחום הרכב אמרה לוריא: “מתוך 60,000 נכי צה”ל יש 12 אלף שנעזרים באגף השיקום לצורך התניידות, 45% מהם מתמודדים עם פוסט טראומה. היכולת להתנייד היא נדבך משמעותי בשיקום ולתת לנכי צה”ל סיוע לרכישת רכב זה לאפשר להם לצאת לעבודה, להגיע לטיפולים ולצאת לחברה”.
