בפעם הראשונה בכנסת: דיון מיוחד בוועדה לקידום מעמד האישה על לוחמות הלומות קרב

הוועדה לקידום מעמד האישה קיימה הבוקר (ב') דיון מיוחד בנושא "ההכרה והטיפול בהלומות קרב" לציון יום ההוקרה להלומות והלומי הקרב. דיון הוועדה בראשות ח"כ פנינה תמנו שטה היה הדיון הראשון אי פעם שהציף את תופעת הלומות הקרב. "מאז ומעולם נשים לחמו למען ישראל, חלקן מסרו את נפשן ולחלק מהן נפצעה הנפש והדיון היום יציף את הסוגייה של פוסט טראומה אצל נשים לוחמות ויכיר בתופעה".
צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת

שתפו:

Facebook
WhatsApp

במסגרת יום ההוקרה להלומות והלומי קרב קיימה הוועדה דיון מיוחד ובו חשפו נשים לוחמות את הטראומה שלא עוזבת אותן: “שנים התביישתי לדבר על זה”, שיתפה אחת מהן. אחרת סיפרה: “רופא בוועדה רפואית שאל איך הגעתי במצבי ‘להיות אמא ל-4 ילדים?'”, שלישית בגרון חנוק מדמעות: “אל תזלזלו במה שאנחנו מרגישות. נציגת משרד הביטחון: “553 נשים מוכרות כפוסט טראומתיות ביחידה לשירותי שיקום – 270 מהן נשואות”. יו”ר הוועדה ח”כ תמנו שטה: “דיון חשוב שמטרתו להכיר בתופעת פוסט טראומה אצל נשים לוחמות”

נועה רופא ראש היחידה לשירותי שיקום במשרד הביטחון: “מתוך 3834 נשים שמוכרות במשרד הביטחון 553 נשים מוכרות כפוסט טראומתיות – 270 מהן נשואות. המערכת כיום לא אומרת בגין מה הפציעה”. היו”ר: “לי חשוב לדעת בגין מה הפציעה, אני רוצה להעלות על נס את הנשים הלוחמות”. רופא: “אין היום הגדרה של הלם קרב, פוסט טראומה בגין קרב. שוחחתי עם מומחים בתחום ואנחנו מתייחסים כפוסט טראומה בדיוק כמו אישה שנפגעה בפיגוע. אנחנו בתהליך שינוי ומבינים שצריך מענים ייחודיים לנשים”.

שיר פלד הלומת קרב ומייסדת קהילת אחוות לוחמות: “לא חשבתי לפני 4 שנים שאשב בדיון בכנסת על נושא פוסט טראומה. זה הישג אדיר ושינוי תפיסה. זאת הפעם הראשונה שזה קורה. בכל מקום שאליו הגעתי נאמר לי ‘אישה עם פוסט טראומה על רקע שירות מבצעי? אין דבר כזה’ שירתתי ביחידת המסתערבים של משמר הגבול. אחת מבין 3 הלוחמות הראשונות ביחידה. יש קרב כפול כי אין בכלל הכרה שיש לוחמות ועל אחת כמה וכמה שיש פוסט טראומה אצל נשים. נשים יצרו איתי קשר שסיפרו לי את אותם סיפורים. צריך להתחיל להביא את המודעות לנושא”. היו”ר תמנו שטה: “רבות מאותן נשים הן פורצות דרך. הן חוששות לדבר?”. פלד: “הן חוששות. הן אימהות. נלחמנו כנשים להגיע לתפקידים האלה,
לפרוץ דרך ותפיסה ועכשיו נבוא להתלונן, נצא היסטריות?”.

דנה פנחסוב החובשת הראשונה בקבע במשמר הגבול שנכנסה לתפקיד בעקבות בג”צ. “נפצעתי אנושות בפיגוע תופת בקו 18 בירושלים לפני 27 שנים. לקח לי שנים לפתוח את הקשיים. התביישתי לדבר על זה. כל אישה שיושבת פה מתמודדת בקרב כפול על ‘אני אמא אז אני לא אתפקד?’ גבר הלום קרב יצא מהבית או ינעל עצמו בחדר. אנחנו צריכות להעמיד שולחן שבת ונבכה לבד בחדר. הסיוע שיתנו לנו יהיה בהריון ואחרי הלידה ולאחר מכן זהו. ההתמודדות היומיומית שלנו היא אחרת. הקרב שלנו הוא מאבק לקום כל בוקר ובאמצעות התוכנית שהקמנו ל-20 נשים אנו מציפות את כל הקשיים”.

פלד טענה: “בתוך הפוסט טראומה נשית יש נשים שהיו לוחמות ויש נשים פוסט טראומטיות בעקבות תאונת דרכים או פגיעות מיניות וההבדלים הם אחרים לגמרי”. היו”ר שאלה: “האם כל נותני השירותים אצלכם באגף עברו הכשרות מגדריות איך ניגשים לחיילות שמבקשות עזרה?”. רופא: “לא כולם עברו הכשרות”. ח”כ תמנו שטה: “אז שכולם יעברו הכשרות, שלא יסתכלו על אישה ויגידו לה שאין דבר כזה. אישה ששומעת תשובה כזאת עושה אחורה פנה ולעולם לא חוזרת”.

פנחסוב לרופא: “את זוכרת מה זאת הצפה הורמונלית אחרי לידה? אז תוסיפי על זה פוסט טראומה”. פלד הוסיפה: “היה שולחן עגול שהשתתפתי בו ורופא שמע ממני שווסת נשית זה חד משמעית משפיע על פוסט טראומה והוא ישב מולי וביטל את זה. אין פסיכיאטריות בוועדות כי הן מתקיימות בצהריים והן בבית ואפילו לא מזמינים אותן”.

ח”כ שרון ניר: “אתן חלוצות לדרך. כשמסתכלים על נושא הלוחמות הנושא יחסית בחיתולים. צריך לעסוק בנושא הפוסט טראומה כי כמו שרוצים שוויון הזדמנויות לנשים בצבא אז צריך גם שוויון זכויות. התופעה נמצאת מתחת לשולחן תחת מעטה בושה והסתרה. רפורמת נפש אחת עם אגף השיקום נמצאת בהליך חקיקה ויש פה הזדמנות אמיתית שחייבת לשים את הנושא על השולחן”.

מי גל אבינועם פצועת צה”ל 23 שנים: “יש הרבה רצון טוב אבל כמי ש-20 שנה העבירה את הפציעה לבד, כשאין קו תכנוני ומסודר – נהיה סלט. צריך לשבת ביחד עם הקודקודים באגף השיקום ובריאות הנפש”. שירי מרביס נפצעה בפיגוע לפני 20 שנה רגע אחרי שסיימה מילואים בחברון. “חברתי שהיתה על מדים ונפצעה כמוני הוכרה כפוסט טראומה בשירות צבאי ואני כבר לא הייתי על מדים”. בדמעות וגרון חנוק סיפרה שירי: “אני לא נשואה ובלי ילדים בגלל מה שחוויתי. אין הכרה לאילו שנשארו לבד. לא יכולה לקבל טיפולי פוריות ולקבל דירה בהנחה. אני לבד”.

ורד פרגון שהפילה את התינוק שלה בזמן עבודתה כשוטרת לאחר בעיטה של נרקומנית זעקה: “תפתחו את האוזניים ותקשיבו. זה לא הכסף ולא האחוזים. אל תזלזלו במה שאנחנו מרגישות. זה כואב וקשה לי. בוועדות מזלזלים נורא. 13 שנים לא יצאתי מהבית. חוויתי 16 שנים של תופת במהלך עבודתי כשוטרת. פסיכיאטר שואל כמה ילדים יש לך ואומר ‘איך הגעת עם המצב שלך ל-4 ילדים?’ מה זה השאלות האלה?” שירי הוסיפה: “בוועדה לפני חודש רופא כתב שאני מטופחת ולכן לא מגיע לי כלום”. היו”ר: “אנחנו נבדוק את זה, זאת פשוט אמירה שערורייתית. בעוד 4 חודשים נתכנס שוב לאחר שבמשרד הביטחון יקיימו שולחן עגול לגיבוש מענה ממוקד לחיילות שסובלות מפוסט טראומה לצד הכשרות ייעודיות לכלל העובדים”.