מה אם נחל, צמרות עצים ורחש עלים יכולים להחליף – או לפחות להשלים – טיפול פסיכולוגי בחדר סגור? מחקר שפורסם בכתב העת International Journal of Environmental Research and Public Health מציע בדיוק את זה.
המחקר נערך בדנמרק על שמונה יוצאי צבא, כולם מאובחנים עם הפרעת דחק פוסט־טראומטית (PTSD). במשך עשרה שבועות, השתתפו הלוחמים בתוכנית שיקום ייחודית שהתבססה על טיפול בטבע (Nature-Based Therapy). הם שהו במרחב פתוח, השתתפו בפעילויות פשוטות בטבע, ועברו תהליך של ריפוי שאינו מתבסס על מילים – אלא על נוכחות, קצב, והקשבה לעצמם.
מה כלל הטיפול בטבע במחקר?
שהות יומית של מספר שעות בטבע
פעילות פיזית מתונה (כמו הליכה, הקמת מדורה, גינון, תצפית)
הדרכה קבוצתית לא פורמלית
תרגול mindfulness
עידוד שיח
מה מצאו החוקרים?
החיילים המשוחררים דיווחו על שיפור מובהק:
ירידה בתסמינים של חרדה, עוררות יתר וסיוטים
שיפור בשינה, ריכוז, וויסות רגשי
תחושת שלווה, חיבור לגוף ולסביבה
שיפור בתחושת הערך העצמי והתקווה
יכולת להשתמש בכלים שנרכשו – גם לבד, מחוץ למסגרת הטיפול
למה דווקא בטבע?
1. מרחב לא שיפוטי: בטבע אין מראות, לא חוקים נוקשים, ולא צורך להסביר כל רגע. לוחמים שסובלים מפוסט־טראומה מתקשים לעיתים לשהות בחדר טיפולים סגור. הטבע מהווה חלופה שמכבדת את השתיקה והמרחק שהם צריכים.
2. ויסות עצבי טבעי: הרעש האנושי והמלאכותי (אורות, אזעקות, עיר) מגביר תגובתיות עצבית. מחקרים מראים כי קולות טבעיים (כמו מים זורמים או רוח) מורידים את רמת הקורטיזול בגוף ומסייעים במעבר ממצב של "הילחם או ברח" למצב רגיעה.
3. שיקום התחושה הגופנית: רבים מהלוחמים הפוסט־טראומטיים חווים ניתוק מהגוף – כאב קיומי שהוא גם פיזי וגם נפשי. מגע באדמה, הליכה על חצץ, נשימה עמוקה של אוויר יער – כל אלה מחזירים את האדם להווה, לגוף, לרגע.
4. חיזוק תחושת השליטה: המרחב הפתוח מאפשר לאדם לבחור – מתי לדבר, מתי לנוע, מתי לשתוק. שליטה מחודשת על הסביבה והפעולה היא קריטית לתחושת ביטחון עבור מי שחווה טראומה.
5. קהילה לא פורמלית: המפגש בטבע יוצר קשרים בגובה העיניים. לא ״מטפל״ ו״מטופל״ אלא בני אדם שסוחבים מטען רגשי – יחד. החוויה הקבוצתית יוצרת שותפות ותחושת שייכות מחודשת.
ישראל: טבע יש, הכרה – עוד לא
בישראל יש שפע של יערות, חופים, מרחבים פתוחים – אך הטבע עדיין לא הוכר ככלי טיפולי ממוסד לפוסט־טראומה. יוזמות מקומיות כמו "חוות טיפוליות", סדנאות שטח, או "טיפול אקולוגי", מתקיימות לרוב על ידי עמותות פרטיות או מטפלים יזמים. אין הכרה רשמית של משרד הבריאות או משרד הביטחון בטיפול בטבע כחלק מהשיקום הנפשי של לוחמים.
דווקא עכשיו, לאחר שישראל חוותה מלחמה שהותירה אלפי לוחמים פצועי נפש – עולה השאלה: אם ייתכן שחלק מהפתרון לפוסט־טראומה לא נמצא בקליניקה – אלא בשביל ביער?
